עין גדי (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות

בחפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנערכו ב[[תל גורן]], מקום מושבה של העיר עין גדי הקדומה, בין [[נחל דוד]] ו[[נחל ערוגות]], נחשפו ממצאים שראשיתם בימי המלוכה בישראל, הנמשכים עדוסופן ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]-[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזנטית]]. היישוב היהודי במקום נחרב בזמן [[חורבן בית ראשון]], אך התחדש עם [[שיבת ציון]], ונזכר רבות בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]].

היישוב עמד בשגשוגו עד [[מרד בר כוכבא]], אז נפגע היישוב קשות. חלק מן התושבים, ובהם פרנסי עין גדי מטעמו של [[בר כוכבא]], [[יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון]], כמו גם [[בבתא בת שמעון]], מצאו מקלט במערות [[נחל חבר]] הקרובות ([[מערת האימה]] ו[[מערת האגרות]]), ומתו במצור הרומי עליהן. ב[[תקופת התלמוד]] השתקם היישוב, והיה ל"כפר גדול מאוד של יהודים", כפי שהעיד [[אוסביוס]] ב[[אונומסטיקון]] מתחילת [[המאה הרביעית לספירה]].