עין גדי (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 26:
במשך השנים התפרסמה עין גדי בגידול [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] ל[[בושם|בשמים]], לשמן אפרסמון ול[[תרופה|תרופות]]. ב[[פסיפס]] שנחשף ב[[בית הכנסת העתיק בעין גדי|בית הכנסת במקום]] מופיעה קללה למי שיעז לגלות את "רזה דקרתא" ("סוד העיירה" ב[[ארמית]]). רוב החוקרים מאמינים שאותו סוד הוא סוד הכנת שמן האפרסמון.
 
הרופא היווני [[גלנוס]] ([[המאה ה-2 לספירה]]) מציין שלבלסם שנקרא 'הסורי' יש "שם נוסף על שם המקום בו הוא גדל בכמות הגדולה ביותר והוא היפה ביותר, כי הוא נקרא 'העין-גדיי', בהיותו עולה על זה הגדל במקומות אחרים בפלשתינה"{{הערה|Galenus, '''De Antidotis''', I, 4}}. גלנוס הוא הסופר הפגאני היחיד שמקשר באופן מפורש את הבלסם לעין גדי.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 326}}.
 
יש המקשרים את המטמון מן [[התקופה הכלקוליתית]] אשר נתגלה במערה ב[[נחל משמר]], וכלל כ-400 כלי [[נחושת]], רובם בעלי אופי פולחני, עם [[המקדש הכלקוליתי בעין גדי]].