פוגרום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת פרק הערות שוליים (בוט סדר הפרקים)
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
שורה 2:
'''פוגרום''' (ב[[רוסית]]: '''погром''', מילולית: השמדה, הרס) הוא פעולה קבוצתית אלימה כנגד [[קבוצה אתנית]] או [[דת]]ית מובדלת, במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה הנפגעת.
 
במונח נעשה שימוש נרחב לתיאור התנכלויות המוניות רחבות היקף כלפי [[יהודים]] כקבוצת מיעוט שונה וזרה ב[[מזרח אירופה]], על ידי קבוצות מאורגנות או ספונטניות. פעולות אלו נבעו מעידוד ציבורי של רעיונות [[אנטישמיות|אנטישמיים]], וזכו לעתים קרובות לעידוד השלטונות. המילה נעשתה נפוצה במשמעות זו לאחר הפוגרומים שנעשו בדרום [[האימפריה הרוסית]] בשנים [[1881]]-[[1884]] ([[הסופות בנגב]]) ו[[פרעות קישינב]].
 
==תופעות היסטוריות מקדימות==
ב{{ה|עת העתיקה}} התחוללו מעשי [[טבח]] באוכלוסיות שונות בכלל זה גם יהודים. לכן המקרה של דיכוי [[המרד הגדול]] על ידי ה[[רומא]]ים איננו פוגרום, כי בדיוק כך דוכאו גם מרידות אחרות. פוגרומים כנגד יהודים התחילו סמוך ל[[המאה ה-4|מאה ה-4]], בעקבות הכרזתה של ה[[נצרות]] כדת הרשמית של [[האימפריה הרומית]]. ב[[ימי הביניים]] ב[[מערב אירופה|אירופה המערבית]] הם התגברו, והתחוללו בהיקפים נרחבים בתקופת [[מסעי הצלב]], כאשר ה[[צלבנים]], בדרך ל"שחרור" [[ארץ הקודש]] מידי ה[[מוסלמים]] (ה[[סרצנים]], בפי הנוצרים), פגעו ואף הכחידו קהילות יהודיות רבות.
 
ב{{ה|מאה ה-20}} התחוללו פוגרומים בקהילות יהודיות לפני השואה ובתחילתה. בין הבולטים הם: [[ליל הבדולח]] שנערך בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), בכל רחבי [[גרמניה הנאצית|הרייך השלישי]] (גרמניה ואוסטריה); [[פוגרום פשיטיק]] במרץ 1936 נגד הקהילה היהודית בעיירה פשיטיק שבמזרח [[פולין]]; [[פרעות דורוחוי|פרעות דורחוי]] - פוגרום שערכו יחידות צבא רומניות ביהודי העיירה דורוחוי (Dorohoi) שברומניה, ביום 1 ביולי 1940;
 
[[ליאו מוצקין]], מראשי [[התנועה הציונית]], אמר בשנת [[1926]]: "מי שלא ראה בעיניו את הפרעות לא יידע מה טיבו של פוגרום. אני עברתי כל זאת, בילדותי, ולעולם לא אשכח את הזוועה שבדבר, עד יום מותי".{{הערה|1=אורי קציר, [http://www.haayal.co.il/story_1949 חמש יריות ברחוב ראסין], באתר [[האייל הקורא]]}}
שורה 18:
|'''שם'''||'''מיקום'''|| '''תאריך''' || '''תוצאות'''
|-
|[[הטבח ביהודי פאס (1033)|טבח ביהודי פאס ב-1033]]
|[[פס|פאס]], [[מרוקו]]
|1033
שורה 36:
|מהקהילה היהודית בעיר, שמנתה כנראה מספר אלפי נפשות, שרדו 11 יהודים בלבד (6 נשים ו-5 גברים)
|-
| [[גזרות ת"ח ת"ט]] || [[פולין]] || [[1648]] || נרצחו מעל 100,000 יהודים, ונשרפו ונחרבו כשליש מהקהילות היהודיות ב[[פולין]]בפולין ו[[אוקראינה]].
|-
| [[פרעות "הפ-הפ"]] || [[גרמניה]] || [[1819]] ||
שורה 63:
| [[הפרהוד]] || [[עיראק]] || [[1 ביוני|1]]–[[2 ביוני]] [[1941]] || נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש של כ-50,000 יהודים נבזז.
|-
| [[הפוגרומים בלבוב]] || [[פולין]] (כיום [[אוקראינה]]) || [[יוני]]-[[יולי]] [[1941]] || כ-6,000 יהודים נרצחו.
|-
|[[פוגרום קיילצה]] || פולין || [[4 ביולי]] [[1946]] || נרצחו 42 מתוך 163 היהודים ניצולי השואה ששהו בעיר, וכ-80 נפצעו.
שורה 74:
 
==לקריאה נוספת==
* דב וולחונסקי, פוגרום-הפתיחה של המאה הכ’: הפוגרום בקישינב 1903, שרשיו ותולדותיו, '''העבר''', כ', תשל"ג, עמ' 176-194176–194.
* דניאל בלטמן, פוגרום קיילצה - אנטישמיות פולנית או תוצאה של מאבק פוליטי?, '''בשביל הזיכרון''', 1, תשנ"ו, עמ' 8-44–8.
==קישורים חיצוניים==