גרטה גרבו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
בשנת [[1931]] הופיעה בתפקיד המרגלת המפתה [[מאטה הארי]] בסרט בשם זה. הצנזורים התלוננו על תלבושתה החושפנית בפוסטרים שקידמו את הופעת הסרט. בתפקידה הבא הייתה חלק מצוות של כוכבים בסרט "[[גרנד הוטל]]" ([[1932]]), אשר זכה ב[[פרס האוסקר]] כסרט הטוב ביותר, והציג את גרבו כבלרינה רוסיה, האומרת את השורה המפורסמת "אני רוצה להיות לבד" שהפכה למוטו של גרבו גם בחייה האישיים.
ב-[[1934]] כיכבה בסרט [[הצעיף הצבעוני (סרט, 2006)|הצעיף הצבעוני]] לפי ספרו של [[סומרסט מוהם]].ב-[[1935]] הופיעה בתפקיד הראשי בסרט "[[אנה קרנינה]]" על פי ספרו של [[טולסטוי]], תפקיד בו הופיעה בעבר בסרט האילם "אהבה" ([[1927]]) שהיה עיבוד חופשי לרומן המפורסם. לאחר מכן, בשנת [[1936]] הופיעה באופן מרשים כנערת החצר שנדונה לכליון בסרט "קאמיל". הופעתה זו נחשבה באותם הימים להופעה הנשית המרשימה ביותר בקולנוע מאז ומעולם. סצנת המוות שלה לצידו של השחקן [[רוברט טיילור]] כבשה את לב הקהל.
בשנת [[1939]] הופיעה בסירטו של הבמאי [[ארנסט לוביטש]] "[[נינוצ'קה]]". הייתה זו הופעתה הראשונה בקומדיה, ובפעם הראשונה נראתה גרטה גרבו על המסך, כשהיא צוחקת. בסצנה מפורסמת מנסה השחקן [[מלווין דאגלס]] להצחיק את גרבו, המשחקת קומיסרית רוסיה מאובנת וקשוחה, עד שהוא נופל בטעות מן הכיסא, ואז היא פורצת בצחוק. הסרט זכה להצלחה רבה.
| |||