ערביי ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Nir (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
|תמונה=
|כיתוב=
|אוכלוסייה=<small>400,000 ב[[מזרח ירושלים]] (2015)</small> {{ש}}'''22.4% מכלל האוכלוסייה בישראל'''{{הערה|שם=m03017|1=[https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03017.pdf נתונים דמוגרפיים על האוכלוסייה בישראל], ינואר 2011}} (כולל דרוזים)
1,814,000
|ריכוזי אוכלוסייה=[[קובץ:Flag of Israel.svg|22px]] [[ישראל]]
שורה 13:
'''ערביי ישראל''' הם אלו מקרב [[ערביי ארץ ישראל]], שהם [[אזרח]]י [[מדינת ישראל]]. ערביי ישראל כוללים רבים מתושבי ארץ ישראל בתקופת [[המנדט הבריטי]], שנשארו בשטח [[מדינת ישראל]] בתום [[מלחמת העצמאות]], או שהספיקו לחזור לבתיהם לפני סגירת הגבולות. בתום המלחמה הוענקה לאוכלוסייה זו אזרחות ישראלית, כאשר במסגרת [[חוק האזרחות (ישראל)|חוק האזרחות]], הפכו אותם אנשים לאזרחי מדינת ישראל. לאוכלוסייה זו נוספו מהגרים ערביים, בעיקר כתוצאה מ[[איחוד משפחות]], וכמו כן מעטים נוספים שקיבלו זכות להתיישבות בעקבות מתן שירותים למדינת ישראל. יש שכוללים בקבוצה זו גם את [[תושב קבע|תושבי הקבע]] שאינם [[אזרחות|אזרחים]], לרבות אלו המתגוררים בשטחים שמדינת ישראל סיפחה - [[מזרח ירושלים]] ו[[רמת הגולן]].
 
[[ערבים|ערביי]] [[ישראל]] מהווים כ-22.4% מאוכלוסיית ישראל.{{הערה|[https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/שם=m03017.pdf נתונים דמוגרפיים על האוכלוסייה בישראל], ינואר 2011}}
 
== טרמינולוגיה ==
שורה 429:
עם פריצת האינתיפאדה השנייה ו[[אירועי אוקטובר 2000]] נפגע מצבם הכלכלי של ערביי ישראל בצורה משמעותית הן בשל הניתוק שבינם לבין היהודים, הן בשל צמצום במספר התיירים שהגיעו לישראל, הן בשל הניתוק מהשטחים והן בשל המיתון החמור שתקף את המשק הישראלי ופגע בהם במיוחד. החל מ־2004, החל מצבם הכלכלי להתאושש בשל הקלה בכל הפרמטרים הללו.
 
גם כיום, מצבם הכלכלי של ערביי ישראל איננו טוב, והוא גרוע בהרבה ממצבם של היהודים. רבים ממוקדי ה[[אבטלה]] בישראל הם יישובים ערביים וממוצע ההכנסות שלהם נמוך משמעותית מזה של היהודים (אם כי חלק מסוים מפער זה מוסבר במיעוט הנשים הערביות היוצאות לעבודה, תופעה שנובעת מסיבות תרבותיות ודתיות, השכלה נמוכה, רמת תשתיות תחבורתיות נמוכות, מחסור במקומות עבודה באזור). חלק נכבד מהאקדמאים הערביים נאלצים לעבוד בעבודה שאיננה הולמת את כישוריהם ובשכר נמוך, משום שמשרות רבות בשירות המדינה חסומות בפניהם (בעיקר משרות שתנאי הקבלה להן מחייבים רקע צבאי או סיווג ביטחוני), וכיוון שמעסיקים יהודים נמנעים פעמים רבות מהעסקת ערבים. כמו כן שילובם בהיי-טק אחד מקטרי הצמיחה של המשק ועם פוטנציאל השתכרות גבוה, הוא חלקי מאוד.{{הערה|[הhttp[ניצה קסיר]], [http://diversityisrael.org.il/wp-content/uploads/hitech.pdf] ההי-טק בישראל ותעסוקת ערביי ישראל], [[הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה]], 2015}} השקעה בחסר של המדינה בתשתיות תחבורה לחיבור הפריפריה למרכז ובחינוך, יוצרת קושי לערבים שרובם גרים ביישובי הפריפריה להגיע למרכז הארץ ולהתקבל שם למקומות עבודה. שיעור האבטלה בקרב ערביי ישראל עומד על 13.3% (2009). החברה הערבית, כחברה מסורתית, מאופיינת בשיעור גבוה של נשים שאינן מועסקות. 82.9% (2009) מהנשים הערביות בישראל אינן מועסקות.{{הערה|ניצה קסיר, [http://diversityisrael.org.il/wp-content/uploads/israeliarabs.pdf]המאפיינים התעסוקתיים של ערביי ישראל, [[הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה]]}}
 
הרשויות המקומיות ברבים מהכפרים הערבים אינן מצליחות לקיים עצמן וזקוקות תכופות לתמיכה מהמדינה, זאת עקב הכנסתם הממוצעת הנמוכה של ערביי ישראל ושיעור גביית [[מס]] נמוך בכפרים הערביים. אחת התוצאות מכך היא השקעה נמוכה בחינוך ביישובים הערביים הפוגעת בהשתלבותם של ערביי ישראל בכלכלתה{{הערה|1=[http://www.modelim.co.il/x/pdf/arabs.pdf על פי תוצאות מחקר בנושא ההשתלבות הכלכלית של ערביי ישראל שערכו יעקב שיינין וחן הרצוג ממודלים כלכליים]}}.
 
==דת==
הרוב המכריע של ערביי ישראל הם מוסלמים (כ75כ־75%) ורובם [[אסלאם סוני|מוסלמים סוניים]]. יש בקרבם מיעוט [[נצרות|נוצרי]], שחלקו משתייך ל[[הכנסייה הקתולית|כנסייה הקתולית]] וחלקו ל[[נצרות אורתודוקסית|כנסיות אורתודוקסיות]]. שיעורם של הנוצרים בקרב ערביי ישראל הוא 14% בקירוב, ושיעורם מכלל אזרחי המדינה כ-1.7%.
 
קבוצה נוספת שנהוג לשייך לערביי ישראל היא ה[[דרוזים]] (כ-11%), אם כי רבים מהדרוזים (שחלקם מאוגדים בקבוצה שנקראת "החוג הציוני הדרוזי") אינם רואים עצמם כערבים אלא כקבוצה אתנית בפני עצמה, והם מהווים קבוצה תרבותית-דתית מגובשת בפני עצמה.