הבדלים בין גרסאות בדף "ניקומרורו"

הוסרו 1,070 בתים ,  לפני 14 שנים
 
==היסטוריה==
בשנת [[1865]] הכריזה חברת [[ס. א. ויליאמס ושות']] (CA Williams & Co) מ[[ניו לונדון (קונטיקט)|ניו לונדון]] ב[[קונטיקט]] שב[[ארצות הברית]] על האי כשטח כלכלי של ארצות הברית בהתאם ל[[חוק איי הגואנו]]. בשנת [[1892]] עגנה [[אוניית הוד מלכותה קוראסאו]] באי והכריזה עליו כעל שטח [[בריטניה]]. בריטניה העניקה באותה שנה רישיון ליזם [[ג'ון ט. ארונדל]] לנטיעת עצי [[קוקוס]] באי. באי ישובו 29 מתיישבים מאיי הסביבה ומבספר מבנים נבנו במקום לצרכיהם. ניסיון גידול דקלים זה נכשל בשל [[בצורת]] שפקדה את האטול בשנת [[1893]].
{{בעבודה}}
<!--
In [[1856]] the island was claimed by [[CA Williams & Co]] of [[New London, Connecticut]] under the [[Guano_Islands_Act|American Guano Act]]. In 1892, the island was claimed by the [[United Kingdom]] during a call by [[HMS Curacao|HMS ''Curacao'']]. Almost immediately a license was granted to Pacific entrepreneur [[John T. Arundel]] for planting [[coconut]]s. Twenty-nine islanders were settled there, and some structures with corrugated [[iron]] roofs were constructed, but a severe [[drought]] resulted in the prompt failure of this project within a year, in [[1893]].
 
ב-[[29 בנובמבר]] [[1929]] עלתה ה[[מיכלית]] "נורוויץ' סיטי" על שרטון באחת משויניות האי במהלך סופה. שמונה מאנשי הצוות נספו, וייתרת אנשי הצוות מצאו מחסה במבנים שבנה ארונדל עד שחולצו מספר ימים לאחר מכן. שרידי האונייה עדיין מצויים במקום בה עלתה על השרטון.
On [[November 29]], [[1929]] the [[SS Norwich City|SS ''Norwich City'']], a large, empty British freighter with a crew of thirty-five men ran aground on the reef at the island's northwest corner during a storm. There were at least eight fatalities. The remaining crew camped near collapsed structures from the abortive Arundel project and were rescued after surviving several days on the island. The wreck of the ''Norwich City'' was a prominent landmark on the reef for seventy years, although by [[2004]] only scattered heavy debris, including the ship's massive steam engine, remained.
 
ב-[[1 בדצמבר]] [[1938]] הגיעה לאי [[משלחת החקר הבריטית לאיי האוקיינוס השקט]], במטרה לבדוק התכנות בניית שדה תעופה באי ל[[מטוס ימי|מטוסים ימיים]]. ב-[[20 בדצמבר]] הגיעו לאי מתיישבים מ[[איי גילברט]] במסגרת התוכנית ליישוב האיים. מחסור במי שתיה הקשצה על יישוב האי ועל נטיעת עצי קוקוס. מספר [[באר מים|בארות]] נכרו באי ביוני [[1939]] ו-58 מתיישבים מאיי גילברט הגיעו אל האי (בהם 16 נשים ו-26 ילדים). באי התמקמה גם מפקדת [[התוכנית ליישוב איי פניקס]] בראשה עמד הקצין הבריטי [[ג'ראד גאלאגר]]. הכפר של המתיישבים הוקם בקצה המערבי של האי, דרומית למעבר העיקרי אל הלגונה. בכפר נבנו מספר רחובו. בין השנים [[1944]] - [[1945]] ל[[משמר החופים של ארצות הברית]] היתה תחנה באי ובה 25 אנשי צוות.
On [[December 1]], [[1938]] members of the [[British Pacific Islands Survey Expedition]] arrived to evaluate the island as a possible location for either [[seaplane]] landings or an airfield. On [[December 20]], more British officials arrived with twenty [[Gilbert Island|Gilbertese]] settlers in one of the last colonial expansions of the [[British Empire]]. Efforts to clear land and plant coconuts were distressed by a profound lack of [[drinking water]]. By June [[1939]] a few wells had been successfully established and there were fifty-eight Gilbertese settlers on Gardner, including sixteen women and twenty-six children. The island's early supervisor and magistrate was [[Teng Koata]] whose wife, according to local legend, had an encounter with the goddess [[Manganibuka]] on a remote part of the island. The British colonial officer, [[Gerald Gallagher]] ([[1912]]-[[1941]]), established a headquarters of the [[Phoenix Islands Settlement Scheme]] in the village located on the island's western end, just south of the largest entrance to the lagoon. Wide coral-gravel streets and a parade ground were laid out, and important structures included a thatched administration house, wood-frame cooperative store and a radio shack. From [[1944]] through [[1945]] the [[United States Coast Guard]] operated a navigational [[LORAN]] station with twenty-five crewmen on the southeastern tip of Gardner, installing at least one [[quonset hut]] and some smaller structures.
 
בשנות ה-50 של המאה ה-20 התגוררו באי כ-100 תושבים, אולם בשל הבצורות והמחסור במי שתייה עזבו המתיישבים את האי ופונו ל[[איי שלמה]] בשנת [[1963]].
The island's population reached a high of approximately 100 by the mid [[1950s]], however, by the early [[1960s]] periodic drought and an unstable freshwater lens had so thwarted the struggling [[colony]] that most residents were evacuated to the [[Solomon Islands]] by the British in [[1963]], and by [[1965]] Gardner was officially uninhabited.
 
בשנת [[1965]] האי הוכרז רשמית כבלתי מיושב. בשנת [[1971]] העניקה בריטניה אוטונומיה ל[[איי גילברט]] והשליטה באי נמסרה להם במסגרת אוטונומיה זו. בשנת [[1979]], עם קבלת עצמאותה של [[קיריבטי]] הפך האי לחלק מהרפובליקה. באותה שנה, [[ארצות הברית]], לאחר שמיפתה את האי ובדקה את התאמתו לניסויים בכלי נשק, החליטה לוותר על תביעתה לריבונות באי והכירה בריבונות קיריבטי. בעקבות זאת שונה שם האי ל"ניקומרורו" - שם מהמיתולוגיה הגילברטית.
In [[1971]] the UK granted self-rule to the [[Gilbert Islands]], which achieved complete independence in [[1979]] as [[Kiribati]]. That same year the U.S., after having recently surveyed the island for possible weapons testing, relinquished any claims to Gardner, which was officially renamed Nikumaroro, a name inspired by Gilbertese legends and used by the settlers during the 1940s and 1950s.
 
בשנות ה-90 נעשו באי חיפושים על ידי [[הקבוצה הבינלאומית להנצלת כלי תעופה היסטוריים]] במטרה למצוא את מטוסה של [[אמיליה ארהארט]] שהתרסק ביולי [[1937]].
Nikumaroro is sporadically visited by [[biologist]]s attracted to its extensive marine and avian [[ecosystem]]s. Visitors often mention the island's oppressive equatorial heat, razor-sharp coral, dense foliage and extremely aggressive coconut crabs. Several species of [[shark]] and tursiops [[dolphin]]s have been observed in the surrounding waters, and some of the [[fish]] species are [[toxic]] to [[human]]s during certain seasons. The ocean beyond the reef is very deep and the only anchorage is at the west end, across the reef from the village ruins, but this is safe only with the southeast trade winds. Landing has always been difficult and is usually accomplished south of the anchorage.
מרבית המבנים שנותרו באי נהרסו בסופה בשנת [[2002]].
 
The non-profit [[International Group for Historic Aircraft Recovery]] made numerous expeditions to Nikumaroro during the [[1990s]]. There is documented, archaeological and anecdotal evidence (but no proof) that in July [[1937]] [[Amelia Earhart]] and [[Fred Noonan]] landed and died on Gardner after failing to find [[Howland Island]] during the final stages of their ill-fated World Flight, including indications Earhart may have survived for several months before British survey parties began arriving in 1938.
 
Severe storms in [[2002]] destroyed most of the remaining structures on Nikumaroro, although Gallagher's grave can still be seen in the overgrown village site.
-->
[[קטגוריה:קיריבטי: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:אטולים]]