אלעזר פלקלס – הבדלי גרסאות

בעקבות סכסוך קשה עם מנהיגי הקהילה בעקבות הנהגה תקיפה בכלל ובפרט התנגדותו העיקשת ל[[שבתאים]] אותם הוא מכנה "כת הארורה, טמאי נפש מצורעי' וזבים, מאמיני פגר מובס [[שבתי צבי]] ראש כלב שבכלבים". בסתיו 1800 החליטו פרנסי פראג להפסיק להתעלם מהתמיכה שהעניקו רבים מעשירי עירם לחוה בת [[יעקב פרנק]] ולנדות אותם. נפתח עימות קשה, במהלכו אירעו התפרעויות והצדדים פרסמו מנשרים רבים זה נגד זה. בשיאו הושלך הרב פלקלס, שנשא סדרת דרשות חריפות נגד הסיעה, אל בית האסורים.{{הערה| Hillel J. Kieval, '''Languages of Community: The Jewish Experience in the Czech Lands''', University of California Press, 2000. עמ' 243.}} כאשר נשאל אם מותר להתחתן עם בת של משפחת שבתאים, ענה שאם ברור הדבר שהם מכת זו, יש איסור מוחלט להתחבר למשפחה כזאת שהם "רשעים גמורים" - כלשונו, גם אם הבת צעירה ולא בחרה לילך בדרכי אביה{{הערה|1=שו"ת תשובה מאהבה סימן ח'.}}.

 

 

היה מיודד עם רבים מגדולי דורו ביניהם סבו של הרב [[יחיאל מיכל אפשטיין]], בעל "ערוך השלחן".{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48314&st=%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99&pgnum=126 בספר '''מקור ברוך''' זכרונות בנו - הרב ברוך אפשטיין]. הרב ברוך אפשטיין כותב "אבי זקני", כלומר, אבי סבו שהוא סבו של אביו.}}