שובך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{מפנה|שובך יונים|פקודת מגננה בחזית סיני|פקודת שובך יונים}}
[[תמונהקובץ:Colombier d'Haravilliers.JPG|שמאל|ממוזער|150px|שובך יונים מאבן, בצרפת]]
[[קובץ:Dove-Cote in Mzkeret Batya.jpg|ממוזער|שובך יונים עשוי פח בחזית המוזיאון ב[[מזכרת בתיה]]]]
[[תמונהקובץ:TooManyPigeons.jpg|שמאל|ממוזער|150px|יונים בשובך]]
[[תמונהקובץ:MazorColumbarium.jpg |שמאל|ממוזער|150px|קולומבריום ב[[מאוזוליאום]] הרומי ב[[מזור]]]]
 
'''שובך''' או '''שובך יונים''' הוא מבנה שנועד לגידול ולמחיה של [[יונה|יונים]]. היונים ליוו את המין האנושי משחר ההיסטוריה, והיו חשובות הן לצורך שירותים דוגמת [[יונת דואר|דואר]], והן לצורך אספקת מזון מבשרן או מביציהן.
 
ישנן עדויות לשובכי יונים עתיקים כבר ב[[היסטוריה של מצרים העתיקה|מצריים העתיקה]] וב[[ממלכת פרס]]. גידול היונים בשובך ("קולומבריום") נחשב כתחביב גם ב[[הקיסרות הרומית|קיסרות הרומית]] . בכמה תרבויות, בעיקר באירופה של [[ימי הביניים]], נחשבה אחזקת שובך יונים כסמל [[סטטוס]] והייתה מקובלת בחצרות [[אצולה|אצילים]]. במספר מדינות, לדוגמה ב[[צרפת]] של ימי הביניים, אף נדרשה הרשאה מיוחדת מאת המלך על מנת להחזיק בשובך.
 
שובך היונים בנוי כחלל גדול המחולק לתאים קטנים יותר, בהם שוכנות היונים. כל תא בודד נועד למגוריהן של זוג יונים. שובך היונים בעולם העתיק היה חצוב ב[[סלע]] או בנוי מאבן או מ[[לבנה (בנייה)|לבנים]]. בימי הביניים המאוחרים כבר נבנו שובכי יונים גם מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]] ומחומרים נוספים.
שורה 14:
'''שובך נייד''' הוא שובך אשר משנים את מיקומו בהתאם לצורך, ובדרך כלל צורך מבצעי.
 
במסגרת אילוף [[יונת דואר|יוני הדואר]], מרגילים את היונים לחזור לשובך בכל מקום שבו הוא נמצא. תחילה, מכינים שובך עם קבוצת [[יונה|יונים]] צעירות, ומרגילים אותן לאכול בתוך השובך. לאחר מכן, מוציאים את היונים מן השובך, ומרחיקים אותן למרחק של כמה מאות מטרים, אך עדיין בטווח [[ראייה]]. כאשר הן רואות אותו מרחוק, הן עפות לעברו ונכנסות דרך ה[[#לוכד|לוכד]] לשובך על מנת לאכול ולשתות. בימים העוקבים המרחק מוגדל בהדרגה עד למספר קילומטרים מהשובך, כאשר עדיין מקפידים על קשר עין לשובך.
 
כעבור מספר שבועות, השובך מועבר ב[[רכב]] למקום מרוחק, מעבר לטווח ראייתן של היונים, והן מאומנות למצוא אותו בתנאי שטח חדשים ושונים. כאשר ה[[אימון]] מצליח, היונים חוזרות בשלום אל השובך הנייד בכל מקום שבו הוא ממוקם, ובו הן מוצאות את מזונם.
שורה 24:
הלוכד נמצא בפתח השובך, ומורכב משלושה חלקים – מטילי לוכד חיצוניים, משטח לתפיסת היונה ומטילי לוכד פנימיים לתוך השובך. "מטילי לוכד" הם מוטות חופשיים היכולים לנוע קדימה או אחורה לפי בחירת היונאי, וכך היונה יכולה לצאת מהשובך או להיכנס אליו. את מטילי הלוכד סוגרים או פותחים באמצעות מטיל אחד העובר לרוחב שאר המטילים, וכך מונע את פתיחת הלוכד או סגירתו.
 
המשטח עליו עומדת היונה בין המטילים החיצוניים לפנימיים, משמש את היונאי לתפוס את היונה, לטפל בה, ולשים או לפתוח את ה[[טוטף]] - גליל קטן הניתן להברגה, אשר מחובר ל[[רגל|רגלה]]ה של היונה, ובו מועברות ההודעות.
 
כאשר היונה יוצאת ל[[תעופה]] מן השובך, היא מזיזה את מטילי הלוכד, והיונאי סוגר את הלוכד מאחוריה על מנת שלא תשוב לשובך. לאחר שובה של היונה לכיוון השובך, היא נכנסת דרך מטילי הלוכד החיצוניים אל המשטח, אשר לרוב עליו נמצא [[אוכל]] טעים במיוחד, כ"פיצוי" ועידוד לפעולתה. לאחר שהיא נכנסת, מטילי הלוכד החיצוניים והפנימיים ומונעים את יציאתה החוצה ואת כניסתה לתוך השובך, עד לאחר סיום פעולתו של היונאי.