חותמות למלך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''חותמות לַמֶּלֶךְ''' הוא כינוי שניתן לידיות קנקני אגירה שבהן הוטבעה הכתובת "למלך" ב[[כתב עברי עתיק]] ({{פ|ל}}{{פ|מ}}{{פ|ל}}{{פ|כ}}) בעזרת [[חותם|חותמות]]. ההטבעה נמצאה על מספר גדול של קנקני אגירה (כ-2,000 קנקנים) שנמצאו באזור [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], ובמיוחד סביב [[ירושלים]], והמתוארכים לדעת רוב החוקרים לתקופת מלכותו של [[חזקיהו]] [[מלכי יהודה|מלך יהודה]] שמלך במאה ה-8 ותחילת המאה ה-7 לפנה"ס, ולדעת אחרים{{הערה|1=דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, מקרא וארכיאולוגיה.}} לימי [[כורש]] ו[[דריווש הראשון]] מלכי פרס. סבורים כי הכדים הללו הכילו [[שמן]] או [[יין]] אשר הובאו כמסים לאוצר המלך והם נשלחו למקומות שונים לצורכי הצבא או לשימוש המינהל שהיה באותם הערים.{{הערה|1=מקור: [[זאב וילנאי]], [[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל]], עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1978, הדפסה שלישית, עמוד 4,071}}
 
[[תמונהקובץ:Lmlk-seal_impression-h2d-gg22_2003-02-21.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חותמת "למלך", גלגל חמה דו-כנפי. שורה ראשונה: "למלך", שורה שנייה: "?ברן", כלומר חברון.]]
לא נמצאו החותמות המקוריות עצמן, אולם נמצאו כ-2,000 הטבעות על ידיות קנקנים, ובדיקת ההטבעות מעלה כי מספר החותמות שעשו בהן שימוש עמד כנראה על 21. כשלמעשה רווח השימוש במושג הנפוץ יותר: "חותמת" לתאר את ההטבעות.
 
שורה 7:
על הקנקנים הוטבעו המילים "למלך", ובחלק מן הידיות בשורה השנייה הוטבעו אחת מארבע מילים: [[שוכו|שוכה]], [[חברון|חברן]], [[זיף]] באזור דרום [[הרי חברון]] ו"ממשת". מקומות אלו זוהו פרט ל"ממשת".
 
במרכז החותמת, בין "למלך" לבין שם העיר, הוטבע גלגל מכונף לעתים עם שתיים ולעתים עם ארבע כנפיים פרושות. לעתים מזהים בחותמות [[חיפושיות|חיפושית]] מכונפת ויש הרואים בה מגילה עפה. סמלים אלו מוכרים כסמליהם של מלכי פרס (כורש - סמל ארבע-כנפי. דריווש - סמל דו-כנפי).
 
ישנה משפחה גדולה של חותמות שהוטבעו עליהן שמות פרטיים, חותמות אלו נמצאו לרוב בסמוך לחותמות "למלך", כלומר הן מאותה תקופה.
 
[[תמונהקובץ:Lmlk sites map.gif|שמאל|ממוזער|250px|תפוצת החותמות, נכון לפב' 2006]]
 
==תפוצת החותמות==
שורה 76:
* ממשת (ממשית?) - כאן הועלו הצעות רבות וסותרות. אחת מהן אף הייתה [[ממשית]] (כורנוב), העיר הנבטית שבנגב. ואולם, לאחר חפירת [[רמת רחל]] על ידי [[יוחנן אהרוני]], בלטה הצעתו של [[יגאל ידין]] ובעקבותיו [[גבריאל ברקאי]] (שחפר ברמת רחל בשנות השמונים), ש"ממשת" היא למעשה "ממשלת", כלומר המרכז השלטוני המלכותי של [[חזקיהו]], ולטענת החופרים מרכז זה היה באותה תקופה ברמת רחל. חיזוק לדברים אלו ניתן לראות בישעיהו ל"ט:
[[קובץ:Lmlk Seals - Hecht Museum, Israel 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חותמות למלך על ידיות קנקנים, [[מוזיאון הכט]] חיפה]]
:{{ציטוט|תוכן=וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם, חִזְקִיָּהוּ, וַיַּרְאֵם אֶת-בֵּית נְכֹתֹה אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב וְאֶת-הַבְּשָׂמִים וְאֵת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת כָּל-בֵּית כֵּלָיו, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאֹצְרֹתָיו: לֹא-הָיָה דָבָר, אֲשֶׁר לֹא-הֶרְאָם חִזְקִיָּהוּ בְּבֵיתוֹ--וּבְכָל-מֶמְשַׁלְתּוֹ.}}
 
'''ההסברים לחותמות עצמן'''
 
החל מהסבריו הראשונים של [[צ'ארלס וורן]] ב-1870, הועלו מספר רעיונות להסביר את תופעת החותמות. לאחר חפירת [[תל לכיש]] בשנות השבעים ההסברים הצטמצמו:
* הקנקנים המוטבעים היו כעין מזון לשעת חירום, שנשלחו מן הערים המרכזיות אל הספר במהלך תקופה קצרה, כנראה כהכנת [[חזקיהו]] לפלישה של [[סנחריב]].
* הקנקנים היו למעשה מיסים חקלאיים שהועלו למרכז השלטוני מהאזור הכפרי, במהלך כל תקופת שלטונו של חזקיהו.