חותמות למלך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''חותמות לַמֶּלֶךְ''' הוא כינוי שניתן לידיות קנקני אגירה שבהן הוטבעה הכתובת "למלך" ב[[כתב עברי עתיק]] ({{פ|ל}}{{פ|מ}}{{פ|ל}}{{פ|כ}}) בעזרת [[חותם|חותמות]]. ההטבעה נמצאה על מספר גדול של קנקני אגירה (כ-2,000 קנקנים) שנמצאו באזור [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], ובמיוחד סביב [[ירושלים]], והמתוארכים לדעת רוב החוקרים לתקופת מלכותו של [[חזקיהו]] [[מלכי יהודה|מלך יהודה]] שמלך במאה ה-8 ותחילת המאה ה-7 לפנה"ס, ולדעת אחרים{{הערה|1=דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, מקרא וארכיאולוגיה.}} לימי [[כורש]] ו[[דריווש הראשון]] מלכי פרס. סבורים כי הכדים הללו הכילו [[שמן]] או [[יין]] אשר הובאו כמסים לאוצר המלך והם נשלחו למקומות שונים לצורכי הצבא או לשימוש המינהל שהיה באותם הערים.{{הערה|1=מקור: [[זאב וילנאי]], [[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל]], עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1978, הדפסה שלישית, עמוד 4,071}}
[[
לא נמצאו החותמות המקוריות עצמן, אולם נמצאו כ-2,000 הטבעות על ידיות קנקנים, ובדיקת ההטבעות מעלה כי מספר החותמות שעשו בהן שימוש עמד כנראה על 21. כשלמעשה רווח השימוש במושג הנפוץ יותר: "חותמת" לתאר את ההטבעות.
שורה 7:
על הקנקנים הוטבעו המילים "למלך", ובחלק מן הידיות בשורה השנייה הוטבעו אחת מארבע מילים: [[שוכו|שוכה]], [[חברון|חברן]], [[זיף]] באזור דרום [[הרי חברון]] ו"ממשת". מקומות אלו זוהו פרט ל"ממשת".
במרכז החותמת, בין "למלך" לבין שם העיר,
ישנה משפחה גדולה של חותמות שהוטבעו עליהן שמות פרטיים, חותמות אלו נמצאו לרוב בסמוך לחותמות "למלך", כלומר הן מאותה תקופה.
[[
==תפוצת החותמות==
שורה 76:
* ממשת (ממשית?) - כאן הועלו הצעות רבות וסותרות. אחת מהן אף הייתה [[ממשית]] (כורנוב), העיר הנבטית שבנגב. ואולם, לאחר חפירת [[רמת רחל]] על ידי [[יוחנן אהרוני]], בלטה הצעתו של [[יגאל ידין]] ובעקבותיו [[גבריאל ברקאי]] (שחפר ברמת רחל בשנות השמונים), ש"ממשת" היא למעשה "ממשלת", כלומר המרכז השלטוני המלכותי של [[חזקיהו]], ולטענת החופרים מרכז זה היה באותה תקופה ברמת רחל. חיזוק לדברים אלו ניתן לראות בישעיהו ל"ט:
[[קובץ:Lmlk Seals - Hecht Museum, Israel 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חותמות למלך על ידיות קנקנים, [[מוזיאון הכט]] חיפה]]
:{{ציטוט|תוכן=וַיִּשְׂמַח עֲלֵיהֶם, חִזְקִיָּהוּ, וַיַּרְאֵם אֶת-בֵּית נְכֹתֹה אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב וְאֶת-הַבְּשָׂמִים וְאֵת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְאֵת כָּל-בֵּית כֵּלָיו, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר נִמְצָא בְּאֹצְרֹתָיו:
'''ההסברים לחותמות עצמן'''
החל מהסבריו הראשונים של [[צ'ארלס וורן]] ב-1870,
* הקנקנים המוטבעים היו כעין מזון לשעת חירום, שנשלחו מן הערים המרכזיות אל הספר במהלך תקופה קצרה, כנראה כהכנת [[חזקיהו]] לפלישה של [[סנחריב]].
* הקנקנים היו למעשה מיסים חקלאיים שהועלו למרכז השלטוני מהאזור הכפרי, במהלך כל תקופת שלטונו של חזקיהו.
|