אותיות סופיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏לקריאה נוספת: ויקיזציה
שורה 36:
על פי דעה ב{{בבלי|שבת|קד|א}} חידשו את חמש האותיות הללו ה[[נביאים]] או בלשון התלמוד: "מנצפך צופים אמרום". על פי מסקנת הדיון שם, הנביאים לא חידשו מעצמם את האותיות אלא חידשו מסורת קדומה שנשכחה ("שכחום וחזרו ויסדום"). בעלי ה[[תוספות]] שם דנים בשאלה מדוע קוראים לאותיות אלו '''מנצפ"ך''' ולא כסדרן '''כִּמְנַפֵּ"ץ''', ועונים שמנצפך מבטא במשמעותו מן צופים.
 
[[פיוט|פייטני]] ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] אף הם עשו שימוש בייחודן של אותיות מנצפ"ך. כך, בנוסח [[תפילת העמידה]] ל[[תפילת מוסף|מוסף]] של [[שבת]] נפתחת ברכת היום, ברכת השבת שבתפילת העמידה, במילים הסדורות לפי האות הפותחת כל מילה, וזאת על פי סדר הא"ב מן הסוף אל ההתחלה (בסדר תשר"ק), מן האות תי"ו, שי"ן, קו"ף ואילך: תכנת שבת רצית קרבנותיה צוית פקודיה וכו' עד לאות א' במילה 'אז'. מכאן ואילך ממשיך הנוסח לפי סדר אותיות מנצפך: מ'סיני נ'צטוו צ'יוויי פ'עליה כ'ראוי' (ב[[נוסח ספרד]]).
 
[[הגר"א]] הסביר שאלו ראשי תיבות של חמש ההלכות שנשתכחו ממשה רבנו: '''מ'''קושש (עצים) '''נ'''וקב (שם ה') '''צ'''לפחד (בנות צלפחד שביקשו נחלה) '''פ'''סח (שני) '''כ'''זבי (בת צור וזמרי בן סלוא).