אבג'ד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עוד עריכה קלה
מ הגהה
שורה 1:
[[קובץ:Brockhaus and Efron Jewish Encyclopedia e2 051-0.jpg|ממוזער|250px|[[אלפבית עברי|האלפבית העברי]] הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני ה[[ניקוד]].]]
'''{{שם|אַבְּגַ'ד''' ([[אנגלית]]: '''Abjad''')}}, או '''כתב{{שם|כְּתָב עִצּוּרִי'''}}, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות [[כתב]] שלא מסמנים בהן [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] אלא לעתים נדירות. כל הסימנים משמשים לסימון [[עיצור]]ים, וסימון התנועות נעשה באופן עקיף, אם בכלל. המונח "אבג'ד" במשמעות זו נטבע על ידי ה[[בלשנות|בלשן]] האמריקאי [[פיטר דניאלס]]. שם זה נלקח משמה של מערכת הכתב הנפוצה ביותר בקבוצה זו, [[אלפבית ערבי|הכתב הערבי]].
 
כאשר סימון התנועות בכל זאת מופיע באבג'ד, הוא נעשה באמצעות [[אמות קריאה]], שהן אותיות רב-משמעיות המסמנות הן עיצורים והן תנועות, או באמצעות [[סימן דיאקריטי|סימנים דיאקריטיים]] – [[ניקוד]] – אך לרוב הוא אינו מופיע כלל.
שורה 6:
מקור שמו של המונח במילה ה[[ערבית]] '''الأبجد''' ('''אַלְ-אַבְּגַ'ד''' – האלפבית). אבג'דים אחרים הם [[אלפבית עברי|האלפבית העברי]] ו[[אלפבית סורי|האלפבית הסורי]]. בעבר היו נפוצים אבג'דים אחרים. השפה העתיקה [[אוגריתית]], למשל, נכתבה באבג'ד שהיה מורכב כולו מסימני יתדות.
 
האבג'דים שימשו ומשמשים בעיקר [[שפות שמיות]]. בהשפעת דת האסלאם, אומץ הכתב הערבי גם בשפות שאינן שמיות, כמו [[פרסית]] ו[[אורדו]]. בשפות אלה נעשה שימוש רחב באותיות דו-משמעיות – אותיות שמסמנות גם עיצורים וגם תנועות. ב[[ערבית]], ב[[עברית]] וב[[סורית]] התפתחו מערכות של סימנים דיאקרטיים לציון תנועות, (בעבריתכשבעברית מערכת כזאת מכונה [[ניקוד)]], אולם אלה נמצאות בשימוש בעיקר בטקסטים דתיים, בשירה וב[[ספרות ילדים|ספרי ילדים]]. בכתיבה היומיומית הן אינן בשימוש. בשפות השמיות של [[קרן אפריקה]], למשל [[אמהרית]] או השפה העתיקה [[געז]], הסימנים הדיאקריטיים השתלבו בסימני האותיות, והפכו במשך הזמן לחלק בלתי נפרד מהן. לפיכך האלפבית האתיופי הוא כיום [[אבוגידה]], הדומה לכתב הברות.
 
בכתיבת שפת ה[[יידיש]] משתמשים באותיות עבריות, אך לא כאבג'ד. חלקן הופכות לאותיות תנועה, ויש לציין כל תנועה בכתב בדומה לשפות הגרמאנו-לטיניות שמהן היא נובעת. בעוד זהו שימוש משני במערכת אותיות קיימת ושימושית בעברית, ב[[לדינו]] ובכתיבה ערבית באותיות עבריות, שהייתה נפוצה במשך כאלף שנים ועד לאחרונה בארצות צפון אפריקה, האלף-בית העברי לסוגיו, לרבות דפוס, כתב יד, כתב רש"י, ארמי ופיניקי, נחשב עדיין כאבג'ד בעיני רוב החוקרים.