אבג'ד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עוד עריכה קלה |
מ הגהה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Brockhaus and Efron Jewish Encyclopedia e2 051-0.jpg|ממוזער|250px|[[אלפבית עברי|האלפבית העברי]] הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני ה[[ניקוד]].]]
כאשר סימון התנועות בכל זאת מופיע באבג'ד, הוא נעשה באמצעות [[אמות קריאה]], שהן אותיות רב-משמעיות המסמנות הן עיצורים והן תנועות, או באמצעות [[סימן דיאקריטי|סימנים דיאקריטיים]] – [[ניקוד]] – אך לרוב הוא אינו מופיע כלל.
שורה 6:
מקור שמו של המונח במילה ה[[ערבית]] '''الأبجد''' ('''אַלְ-אַבְּגַ'ד''' – האלפבית). אבג'דים אחרים הם [[אלפבית עברי|האלפבית העברי]] ו[[אלפבית סורי|האלפבית הסורי]]. בעבר היו נפוצים אבג'דים אחרים. השפה העתיקה [[אוגריתית]], למשל, נכתבה באבג'ד שהיה מורכב כולו מסימני יתדות.
האבג'דים שימשו ומשמשים בעיקר [[שפות שמיות]]. בהשפעת דת האסלאם, אומץ הכתב הערבי גם בשפות שאינן שמיות, כמו [[פרסית]] ו[[אורדו]]. בשפות אלה נעשה שימוש רחב באותיות דו-משמעיות – אותיות שמסמנות גם עיצורים וגם תנועות. ב[[ערבית]], ב[[עברית]] וב[[סורית]] התפתחו מערכות של סימנים דיאקרטיים לציון תנועות,
בכתיבת שפת ה[[יידיש]] משתמשים באותיות עבריות, אך לא כאבג'ד. חלקן הופכות לאותיות תנועה, ויש לציין כל תנועה בכתב בדומה לשפות הגרמאנו-לטיניות שמהן היא נובעת. בעוד זהו שימוש משני במערכת אותיות קיימת ושימושית בעברית, ב[[לדינו]] ובכתיבה ערבית באותיות עבריות, שהייתה נפוצה במשך כאלף שנים ועד לאחרונה בארצות צפון אפריקה, האלף-בית העברי לסוגיו, לרבות דפוס, כתב יד, כתב רש"י, ארמי ופיניקי, נחשב עדיין כאבג'ד בעיני רוב החוקרים.
|