פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
הבטאון יצא לאור לאחר הצעת אגף המנהלה של חיל האוויר בנושא דפוסי הפעולה של החיל מול [[אגף כוח האדם]] ו[[המטה הכללי של צה"ל|המטה הכללי]] (המטכ"ל){{הערה|1={{אתר חיל האוויר|רס"ן אבי כהן|במלחמה לעצמאות|1133-22227}}}}. בהצעה מצויה התייחסות גם לשיתוף הפעולה בין שירות התרבות שלו, שבראשו עמד אז ד"ר אברהם שאנן, לבין שירות התרבות הכללי. אנשי שירות התרבות פנו בקריאה לכל יחידות החיל לבוא וליטול חלק בכתיבת המאמרים לבטאון זה — אולם ללא הצלחה, ולכן נאלצו לכתוב בעצמם את רוב המאמרים. הבטאון הופיע אחת לכמה חודשים, במתכונת של חוברת עבת כרס הכוללת צילומי צבע, דבר שהיה נדיר באותה תקופה, וזכה לתפוצה רבה בין בני הנוער.
 
בשנת [[1977]] שונתה מתכונת העבודה של הביטאון, העיתון גדל, הפורמט שונה ותדירותו גדלה לשישה גליונותגיליונות בשנה. בעקבות השינוי הדרסטי מספר הגיליון שונה ל-1. מאז מופיע על הביטאון מספר הגיליון החדש ובסוגריים מספר הגיליון הראשון מספטמבר 1948. עם התקדמות טכנולוגיות ה[[דפוס]] הוכנסו יותר ויותר עמודי צבע לעיתון, עד שבתחילת שנות התשעים הפך העיתון צבעוני לחלוטין. כיום הבטאון מודפס על דפי כרומו משובחים וכולל כתבות על חיל-האוויר, ידיעות חדשותיות על הנעשה בארץ ובחו"ל בנושאי תעופה, מדור היסטורי, מדור שאלות הקוראים ועוד. נכון לשנת [[2015]] עורכת את בטאון חיל האוויר סא״ל יעל בר.
 
למרות היותו גוף צבאי, הבטאון מתנהל כמשק עצמאי סגור. בשנת 1991, כאשר ביקש הרמטכ"ל הטרי [[אהוד ברק]] לסגור את כל הבטאונים הצבאיים, היה בטאון חיל-האוויר אחד משלושת הבטאונים שהמשיכו לצאת לאור (השניים האחרים היו "[[במחנה]]" ו"[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]"), בין השאר בשל העובדה שהחזיק את עצמו כלכלית ולא היה לנטל על תקציב משרד הביטחון. בטאון חיל-האוויר מצליח גם כיום לכסות את עלויות ההפקה היקרות שלו ולהימצא במאזן כלכלי חיובי.