עליית תלמידי הגר"א – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים |
|||
שורה 9:
הגל הראשון{{הערה|כיחידים עלו מתנגדים ממקומות אלה גם קודם לכן ביניהם סבו של ר' ישראל משקלוב, רבי עזריאל משקלוב, עלה לארץ ישראל בשנת תקל"ב (1772) ו-רבי [[שלמה מטולוצין]] מבכירי תלמידי הגר"א שעלה עוד בחיי רבו לארץ בשנת 1794.}} של העולים, היה קבוצה בראשותו של הרב [[מנחם מנדל משקלוב]] הגיע ל[[חיפה]] ביום [[ח' באלול]] [[תקס"ח]] ([[1808]]). משך כחודשיים התגוררו ב[[טבריה]] ומשם עברו להשתקע ב[[צפת]], על מנת להימנע ממחלוקות עם [[עליית החסידים|החסידים]] שהגיעו ארצה כ-30 שנה קודם לכן והתגוררו בטבריה. אך גם בצפת לא הצליחו להשתלב בקהילה האשכנזית המקומית, שהייתה ברובה חסידית.
בעקבות כך נוצר הצורך בהקמת קהילה אשכנזית נוספת, ולשם כך זירזו את עלייתם של מתכנני עלייה. ואז בגל השני בתחילת הקיץ של שנת [[תקס"ט]] ([[1809]]) הגיעה שיירה נוספת בראשות הרב [[סעדיה משקלוב]]. השיירה השלישית שהגיעה לארץ ב[[תשרי]] [[ה'תק"ע]] (
בשנת [[תקע"ו]] ([[1816]]) לאחר תכנון של מספר שנים, עזב הרב מנחם מנדל משקלוב יחד עם קבוצה מהעולים את צפת ועלה ל[[ירושלים]], שם ייסד מחדש את הקהילה האשכנזית. בתחילה נמנעו אנשי הקהילה מלהזדהות בגלוי כאשכנזים, בין השאר, בשל החובות שהשאירו אנשי [[עליית רבי יהודה החסיד]], בשנת [[1700]]. הם נאלצו לשנות את מלבושיהם וגינוניהם כלפי חוץ כבני העדה [[יהדות ספרד|הספרדית]]. חלקם אף שינו את שם משפחתם, כדוגמת משפחת בסן ("באשע'ס" במקור). רק לאחר עשר שנים חלה התיישנות ובוטל החוב, בין היתר בזכות שתדלנות, והותר להם לשבת בעיר. הפרושים, תלמידיו של הגאון מווילנה ייסדו את ה[[כולל (היישוב הישן)|כולל]] האשכנזי הראשון בירושלים, "כולל הפרושים", שכונה גם "כולל וילנא".{{הערה|[[יהושע בן-אריה]], מבוא, בתוך: '''אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט''', ירושלים: הוצאת [[מוזיאון ישראל]], 1979, עמ' 10-9.}}
שורה 52:
למרות הקשיים העצומים לקחו העולים חלק במפעלות הישגים רבים בירושלים ובארץ ישראל.
הם לקחו חלק בהקמת יישוב יהודי גדול ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים, וכן בהקמת השכונות [[היציאה מן החומות|שמחוץ לחומות]] בעיר החדשה, בהקמת [[בית החולים ביקור חולים]] (1857), מוסדות חינוך (כמו תלמוד תורה [[עץ חיים (תלמוד תורה)|עץ חיים]]).
הפרושים וצאצאיהם השתתפו בקניית אדמות [[נבי סמואל]], ו[[פתח תקווה]] (1877), והקמת המושבות [[גיא אוני]], [[מוצא]]
==היסטוריוגרפיה==
שורה 59:
בין החוקרים קיים דיון הנמשך עשרות שנים בדבר מניעי גל העלייה ומשמעות השגיו.
ה[[היסטוריון]] ד"ר [[אריה מורגנשטרן]], שחקר רבות עלייה זו, טוען כי הונעה על ידי רעיונות [[משיח]]יים, ומפעלה ביישוב הארץ הונע מן הרצון לזרז את פעמי ה[[גאולה]]. וזאת על סמך כתביהם של העולים המכנים את קבוצתם כאבן פינה ל[[קיבוץ גלויות]], וכהתחלה של תהליך גאולה בדרך של פעולה אנושית יזומה, הקרויה "אתערותא דלתתא", כדי להביא ל"הקמת השכינה מעפרה" על ידי בניין ירושלים.{{הערה|
מורגנשטרן מזהה בהם יזמים בתחומי התרבות והכלכלה, תלמידי הגר"א באו לארץ ישראל, לאו דווקא בשל [[אנטישמיות]] או רדיפות, אלא בשל אידאולוגיה חיובית שדגלה בשיבת ציון. חוקרים נוספים טוענים כי ניתן לבסס את טענותיו העיקריות של מורגנשטרן לגבי המוטיבציה הגאולתית והמשיחית, שעמדה ביסודה של עלייה זו. ביניהם ד"ר רפאל שוח"ט ואת פרופ' [[יהודה ליבס]].{{הערה|1=
פרופ' [[ישראל ברטל]] לעומתם, רואה בעלייה זו תנועה של עלית תורנית שחבריה ביקשו להקים בארץ ישראל קהילת לומדים שתורתה אומנותה. הוא מבסס תפיסה זו על הגדרתם העצמית של העולים כמי ששאפו "לחבר ד' אמות של הלכה ברורה בד' אמות של ארץ קדושה וטהורה".{{הערה|ברטל, גלות בארץ, עמ' 52.}} בשיטתו תומכים פרופ' [[יעקב ברנאי]] ופרופ' [[עמנואל אטקס]].
שורה 90:
* [[יעקב אבן חן]], '''עליות אליהו''', תל אביב: הוצאת פאר.
* [[ישראל ברטל]], '''גלות בארץ: ישוב ארץ ישראל בטרם ציונות''', בהוצאת הספרייה הציונית
* ישראל ברטל, "תורתם אומנותם" או "חלוצי הציונות", שתי שיטות בחקר עליות תלמידי הגר"א, בתוך: ישראל רוזנסון ויוסף ריבלין (עורכים), '''תלמידי הגר"א בארץ ישראל: היסטוריה–הגות- ריאליה''', ירושלים: הוצאת [[מכללת אפרתה]], תשע"א-2001, עמ'
* [[רפאל שוח"ט]], '''עולם נסתר בממדי הזמן''': תורת הגאולה של הגר"א, מקורותיה והשפעתה לדורות.
* {{קתדרה|[[אריה מורגנשטרן]], [[מנחם פרידמן]], [[יעקב כ"ץ (היסטוריון)|יעקב כץ]] ו[[ישעיה תשבי]]|דיון: ציפיות משיחיות ויישוב ארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה הי"ט|24.3|24, יולי 1982, 78-51}}
| |||