הבדלים בין גרסאות בדף "אנרגיה גרעינית"

קישורים
(קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים)
(קישורים)
'''אנרגיה גרעינית''' היא ה[[אנרגיה]] הטמונה ב[[גרעין האטום]]. בדרך כלל מתייחס המושג לניצול האנרגיה לצרכיו של האדם. גרעין האטום מורכב מ[[פרוטון|פרוטונים]] ו[[נייטרון|נייטרונים]] הקשורים זה לזה על ידי [[הכוח החזקהגרעיני]],. וכאשרכאשר הם מופרדים, משתחררת [[אנרגיית קשר גרעינית]] ([[:en:Nuclear binding energy|nuclear binding energy]]).
 
==הפקת אנרגיה חשמלית על ידי ביקוע גרעיני==
עלות ייצור החשמל בשיטה זו זולה במקרים רבים מעלות ייצורו מפחם, והיא נחשבת לזולה ביותר באנרגיה החלופית. הפקת חשמל בשיטה זו מהווה כחמישית מהפקת חשמל בעולם, ומיושמת בכ-31 ארצות שמפעילות כ-435 כורים גרעיניים, המפיקים הספק כולל של 370 גיגה-וואט. [[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]] (סבא"א) צופה גידול שנתי של 2.5% בהפקת חשמל בתחנות כוח גרעיניות קימות ועתידות, עד להספק כולל של 679 גיגה-וואט בשנת 2030.{{הערה|1=[http://www.iaea.org/NewsCenter/PressReleases/2007/prn200719.html פרסום לעיתונות 2007/19 של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ]}}
 
חסרונותיה של שיטה זו הן: המורכבות של יישומה ותיחזוקה השוטף והבטוח, הסיכון המתמיד לעובדים, החשש מזיהום הסביבה במקרה של תקלה בכור והפקת תוצר לוואי רעיל ורדיואקטיבי עמיד שלא ניתן להפטר ממנו, ויש לאחסנו באופן מאובטח, לבל יזהם את [[כדור הארץ]] או ישמש ל[[פצצה מלוכלכת]]. בכל שנה מיוצרים בעולם עשרות אלפי טונות של [[פסולת רדיואקטיבית]] שיש לקוברה. כך בארצות הברית חוצבים [[מנהרה|מנהרות]] אחסון מאובטחות בליבם של הרים מבודדים כמו [[הר יוקה]], ששוכן צפונית מערבית ל[[לאס וגאס]], או משנעים פסולת רדיואקטיבית לאיחסונה במדינות העולם השלישי.
 
הכור מהווה אף הוא מוקד סכנה פוטנציאלי, במקרה של תאונה, התקפה מכוונת של האויב, או פעולת טרור. ב[[תאונת אי שלושת המילין]] שאירעה בארצות הברית בשנת [[1979]] שוחררו גזים רדיואקטיביים ל[[אטמוספירה]], אך לא נפגעו בני אדם. תאונה חמורה בהרבה אירעה ב[[אוקראינה]], דאז [[רפובליקות ברית המועצות|רפובליקה]] של [[ברית המועצות]], ב[[אסון צ'רנוביל]] בשנת [[1986]], בעקבותיו פונו כ-300,000 תושבים מבתיהם עקב דליפה רדיואקטיבית מתחנת כח גרעינית. האסון נגרם כתוצאה מניסוי מסוכן שנערך ברשלנות, ולא כתוצאה מתקלה בפעולת הכור השגרתית.
שימוש נוסף של אנרגיית ביקוע גרעיני היא ב[[פצצת ביקוע גרעיני|פצצות אטום]] או ב[[נשק גרעיני]] אחר. בפצצות אלו משתמשים בחומרים בקיעים בריכוז איוזטופי גבוה במיוחד (כגון [[אורניום 235]] ו[[פלוטוניום]] עם מספר אי זוגי). כאשר מפציצים את הגרעין בנייטרונים, נוצר ביקוע בו נפלטים נייטרונים נוספים מהגרעינים אשר הופצצו והנייטרונים הללו פוגעים בגרעינים אחרים וכך נוצרת תגובת שרשרת. בתגובת שרשרת, נוצרת כמות גדולה של חום, כ<sup> 11-</sup> 10*3.2 ג'אול לתגובה פירוק יחידה של אוראניום, פי 200 מיליון מאשר שרפת פחם ליצירת חשמל.
 
== היתוך גרעיני ==
עוד דרך להפיק אנרגיה היא [[היתוך גרעיני|היתוך (או מיזוג) גרעיני]], תהליך שבו ממזגים גרעינים של אטומים קטנים וגרעינים של אטומים גדולים יותר. דוגמה לשיטה היא למשל חיבור של שני גרעיני איזוטופ [[מימן]] (D פרוטון אחד ונייטרון אחד) בטמפ' של מיליוני מעלות צלזיוס ונוצר מזה גרעין של [[הליום]] (שני פרוטונים ושני נייטרונים). תהליך זה גורם גם הוא לפליטת כמות אדירה של אנרגיה, של כ-<sup>13-</sup> 10*5.1 ג'אול לאטום הליום, או 3.2 מגה אלקטרון וולט. לצורך השוואה: אנרגיה שמופקת מחמצון (שריפה) של אטום אחד של פחמן קטנה פי 320,000.
 
היתוך גרעיני מתרחש בכוכבים ובפצצת מימן בה גרעינים של אטומי מימן מתמזגים לגרעין גדול יותר (הליום), ופולטים אנרגיה רבה. התהליך אינו יכול להתחיל באופן ספונטני, אלא דורש אנרגיה תחילית רבה (קרוב ל-100 מיליוני מעלות). בכוכבים, אנרגיה זו נוצרת מדחיסה גרביטציונית בכוכבים. תהליך ההיתוך הגרעיני הוא ידידותי ונקי, תוצרי התהליך הם אנרגיה ויסודות שנוצרו מהיסודות שגרעיניהם השתתפו בתהליך.
 
ב-[[24 בינואר]] [[1958]], בוצע לראשונה בהיסטוריה היתוך גרעיני בידי בני אדם. שני אטומים קטנים התחברו לאטום גדול יותר, אחרי שחוממו עד למאה מיליון מעלות. בעשורים האחרונים נעשים ניסיונות לרתום אנרגיה זו בתהליך מבוקר של "[[היתוך קר|היתוך גרעיני קר]]", כלומר היתוך גרעיני שנעשה בטמפרטורה שאינה גבוהה במידה חריגה, לשם ייצור אנרגיה. עד סוף [[2004]] לא הצליחו להציע תהליך יעיל ושימושי לשם כך. ב-[[1989]] שני מדענים (Fleischmann ו-Pons) טענו שהם הצליחו לבצע היתוך גרעיני קר, אך הקהילייה המדעית התייחסה ברובה לטענתם בזלזול, מכיוון שניסיון לחזור על התהליך לא נחל הצלחה.
 
[[פרויקט איטר]] (ITER) של [[האיחוד האירופי]], הוא כור [[היתוך גרעיני]] ניסיוני שיוקם כנראה ב[[צרפת]], בעלות של כ-5 מיליארדי דולרים. בתהליך זה, קילוגרם אחד של [[מימן]], יוכל לייצר כמות אנרגיה, השקולה לעשרה מיליון קילוגרם של [[דלק מאובנים]].
 
== ראו גם ==
* [[כור גרעיני טבעי]]
* [[כור גרעיני טבעי]]
* [[כור גרעיני טבעי]]
* [[החברה לאנרגיה אטומית של קנדה]]
* [[התנגדותהחברה לאנרגיה גרעיניתאטומית של קנדה]]
*[[התנגדות לאנרגיה גרעינית]]
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Nuclear energy|שם ויקישיתוף=אנרגיה גרעינית}}
*[http://www.cna.ca/curriculum/english/index.asp אנרגיה גרעינית בקנדה, אתר הסברה לנוער] (בשפות אנגלית וצרפתית)
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אנרגיה]]
[[קטגוריה:טכנולוגיה גרעינית]]