הפוטש במרתף הבירה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12:
 
==ההכנות לפוטש==
בספטמבר 1923 הודיע הקאנצלר [[גוסטאב שטרזמאן]] על חידוש תשלום פיצויי המלחמה על פי [[חוזה ורסאי]], ועל הפסקת פעולות ההתנגדות בחבל הרוהר. הודעה זו גרמה לזעם רב בחוגים לאומניים, שהיו חזקים במיוחד ב[[בוואריה]]. הקבינט של בוואריה מינה את הלאומן [[גוסטב פון קאהר]] כראש המדינה הבווארית בעל סמכויות [[דיקטטור]]יות. היה חשש כי בוואריה תפרוש מן המדינה, או גרוע מכך, תתחיל מרידה קיצונית ימנית שתתפשט ותגיע בסופו של דבר עד [[ברלין]]. בשלטון בבוואריה, שביצע פעולות התגרות נגד הממשל המרכזי, עמד [[טריאומווירט]]: פון קאהר (''von Kahr''), לצידו מפקד ה[[רייכסווהר]] בבוואריה, הגנרל [[אוטו פון לוסולוסוב]] (''von Lossow''), ועמם [[קולונל האנס פון זייסר]] (''von Seißer''), מפקד משטרת המדינה הבווארית. אלו שמרו על איזון עדין בין פעולות מתגרות נגד השלטון המרכזי, ובין שמירת הסדר בבוואריה ושמירת האיחוד הגרמני.
 
תוכניתו של [[היטלר]], אז עדיין מנהיג פלג קיצוני קטן ובלתי מוכר מחוץ לבוואריה, הייתה להעמיד את שלושת אלו במצב שבו ייאלצו לפעול נגד השלטון המרכזי. להכריח אותם להכריז על מרידה מזוינת, להשתלט על הכוחות שתחת פיקודם, ויחד עמם לצעוד לברלין, כפי שעשה שנה לפני כן [[בניטו מוסוליני]] באיטליה ב"[[המצעד על רומא|מצעד על רומא]]". לצידו של היטלר בתוכנית זו עמד הגנרל [[אריך לודנדורף]], גיבור [[מלחמת העולם הראשונה]], ולמעשה שַליטה של גרמניה בין [[1916]] ל-[[1918]] אשר חש סימפטיה להיטלר, והתייחס אליו ואל תוכניותיו באהדה.