סיקריים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
←‏סיקריקון: השערה לא מבוססת
שורה 34:
בספרות [[חז"ל]] הוזכרו בכמה הקשרים "סיקריקון" ו"סיקרין". "סיקריקונים" אלו היו [[גוי]]ים גזלנים וחמסנים שניצלו את המצב המדיני המעורער של היהודים ב[[ארץ יהודה]] שכלל גזרות שמד (בהם גם [[גזירות אדריאנוס]]) ושדדו קרקעות מהיהודים בכוח הזרוע, תוך איומים על חיי הנגזל. המשנה קובעת כי קרקע שנרכשה מסיקריקון - אין תוקף לרכישה. עם זאת הדבר לא היה קבוע, והוא היה תלוי במצבם המדיני של היהודים מול השלטונות.
 
ה"סיקריקון" היה מאוחר מעט מקבוצת הסיקריים שבזמן חורבן הבית.{{הערה|[[גדליהו אלון]], '''תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד''', חלק ב, תל אביב תשט"ז, עמ' 122.}} זו האחרונה, ככל הנראה, נקראה בהשאלה ב[[כינוי גנאי]] זה (= "סיקריים") כאשר התהוותה תופעת ה"סיקריקון",{{מקור}} מחמת בריונותם השלילית ומעשי השוד שלהם (בהתאם לכך אף נקראו אצל יוסף בן מתתיהו גם "שודדים", בתלמוד: "בריונים", וב[[יוסיפון (ספר)|יוסיפון]]: "פריצים"), או על שם החרב (ביוונית: סיקה) שנהגו להטמין בבגדיהם לשימוש אלים במאבקיהם הפוליטיים.
 
== שימוש בשם בעת החדשה ==