חבר האלקטורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
איש הצל (שיחה | תרומות)
תיקון טעות דקדוקית
←‏נוהלי הבחירה: הסרת משפט עודף (דף שיחה) וקישורים פנימיים
שורה 19:
אם יש מועמד שמספר הקולות שבו הוא זכה עבור תפקיד סגן הנשיא מהווה רוב מוחלט של חבר האלקטורים, הוא מתמנה כסגן הנשיא. אם אף אחד מהמועמדים לא זכה לרוב מוחלט, עוברת הבחירה ל[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] שבוחר את סגן הנשיא מבין האנשים שזכו בשני המספרים הגבוהים ביותר של קולות אלקטוראליים.
 
כפי שהוזכר לעיל, ברוב המדינות, המועמד שזוכה ברוב קולות מדינה מסוימת מקבל את '''כל''' קולות האלקטורים ממדינה זו. בשיטה זו נוצר לעתים רחוקות מעין פרדוקס בו מועמד שקיבל את רוב קולות הבוחרים האזרחיים בכלל ארצות הברית עשוי להפסיד בכל זאת בבחירות היות שאין לו רוב של אלקטורים. כך קרה בבחירות שבשנתשבשנים [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1824|1824]], [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1876|1876]], [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1888|1888]], [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2000|2000]] וב- [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016|2016]]. ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2000|בחירות ב-2000]] התמודדו [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]] ו[[אל גור]], וג'ורג' בוש זכה ליתרון זעום של כ-0.009 אחוז, כ-537 קולות בלבד ב[[פלורידה]] מתוך 5,825,043 קולות מצביעים במדינה, ולכן גרף את כל 25 האלקטורים של המדינה וזכה בנשיאות אף על פי שלגור היה יתרון של 539,947 מסך כלל קולות הבוחרים בכל ארצות הברית. ב[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016|בחירות בשנת 2016]] [[דונלד טראמפ]] זכה בנשיאות, על אף שסך הקולות שצברה [[הילרי קלינטון]] היה גדול מסך הקולות של טראמפ.
 
== הסיבות לבחירת שיטה זו ==