שגרירות ישראל בוושינגטון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
==בעלי תפקידים ומחלקות==
* '''שגריר ישראל בארצות הברית''' הוא '''ראש הנציגות'''. מגיש את [[כתב האמנה|כתב האמנתו]] ל[[נשיא ארצות הברית]]. בשל חשיבותם ואופיים של [[יחסי ישראל ארצות הברית|יחסי ישראל וארצות הברית]], באופן מסורתי השגריר בוושינגטון הוא [[מינוי פוליטי]] ואיש אמונו של [[ראש ממשלת ישראל]] ולא [[דיפלומט]] מקצועי. הטיעון כי השגריר בוושינגטון צריך להיות מקובל על ראש הממשלה זכתה לתמיכה של מבקר המדינה, נוכח טיבם המיוחד של היחסים עם ארצות הברית.{{הערה|שם=מבקר המדינה|[[מבקר המדינה]], [http://old.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=142&id=57&frompage=374&contentid=1102&parentcid=1097&bctype=1&startpage=20&direction=1&sw=1600&hw=1130&cn=%F0%F6%E9%E1%E5%E9%E5%FA%20%E9%F9%F8%E0%EC%20%E1%E0%F8%E4%93%E1 דו"ח שנתי 50ב לשנת 1999 ולחשבונות שנת הכספים 1998]}}
* '''סגן ראש הנציגות''' (DCM) משמש כמנהל הנציגות בפועל ואחראי לתיאום בין כל המחלקות והנספחויות בשגרירות. התפקיד מאויש על ידי דיפלומט מקצועי מקרב הסגל הבכיר של [[משרד החוץ]], ב[[דרג דיפלומטי|דרג שגריר או ציר]]. התפקיד נחשב לאחד התפקידים הבכירים והרגישים ביותר ב[[שירות החוץ הישראלי]].
* '''המחלקה המדינית''' - כפופה לשגריר ולסגנו. אחראית על ניהול הקשר בין [[ממשלת ישראל]] לבין [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית]], ארגון ביקורים רשמיים וחתימה על [[אמנה בינלאומית|הסכמ]]ים מדיניים.
שורה 31:
{{ציטוט|"השגריר אחראי על כלל השגרירות ועל תשע קונסוליות ברחבי ארצות הברית, אבל אין לו כמעט שום סמכות לגייס לעבודה או לפטר מישהו ממאות העובדים. יתרה מזאת, הדיפלומטים המקצועיים בסגל נוטים להתקומם על מינוי של אדם מחוץ למערכת לתפקיד הנחשק ביותר בשורותיהם, ולעתים קרובות מוציאים את תסכוליהם לעיתונות. השגריר כפוף הן לראש הממשלה והן לשר החוץ, ששייכים לעתים קרובות למפלגות שונות, ומקבל לפעמים הנחיות סותרות. וגם אם שגריר שאיננו קרוב במיוחד לראש הממשלה עשוי ליהנות מחופש פעולה נרחב יותר בביטוי דעותיו הפרטיות ובהקלה על מתחים דו-צדדיים, האליטה בוושינגטון עלולה לזלזל בו בהנחה שאיננו רלוונטי. וההיבט המפחיד מכול - שולחנו של השגריר הוא צומת שאליו מתנקזים הבית הלבן ומחלקת המדינה, 535 חברי הקונגרס והפנטגון, הביון האמריקאי וקהילות עסקים, יהודים אמריקאים, קהילות דתיות ואתניות, העיתונות הבינלאומית, כל זה וכן כ-25 שרים בממשלת ישראל, 120 חברי כנסת, צה״ל ושירותי המודיעין, המגזר המסחרי והעיתונות הישראלית."{{הערה|מייקל אורן, [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4776942,00.html בן ברית: הקדמה], באתר [[ynet]]}}}}
בעקבות בדיקה שקיים בשנת [[1999]], מתח [[מבקר המדינה]] ביקורת על מידת התיאום בין השגרירות בוושינגטון לבין מטה [[משרד החוץ]] ב[[ירושלים]] ובינה לבין נציגויותיה האחרות של ישראל בארה"ב וב[[או"ם]]. המבקר טען, כי על אף שהשגריר בוושינגטון ממונה, להלכה, על תשע הקונסוליות הכלליות של ישראל בארה"ב, השגרירות לא קיימה שגרת פיקוח והכוונה לקונסוליות. עוד העלתה הביקורת, כי אין דפוסי תיאום בין שלושת הנציגים הבכירים של המדינה בארה"ב (השגריר בוושינגטון, ה[[שגריר ישראל באומות המאוחדות|שגריר לאו"ם]] והקונסול הכללי ב[[ניו יורק]]), דבר היוצר התנגשויות.{{הערה|
==ראשי הנציגות לדורותיהם ==
|