הבדלים בין גרסאות בדף "הרברט הובר"

נוספו 2,088 בתים ,  לפני 4 שנים
 
לגבי מדיניות הרווחה, הוא האמין שהדרך הטובה ביותר לסייע לנפגעי השפל הגדול היא באמצעות "[[Q:הרברט הובר|ארגוני הסיוע ההתנדבותיים לעזרה לחלשים]]." הממשלה יכולה לעודד ארגונים אלה ולתאם את פעולותיהם, אך היוזמה והסיוע הראשוניים צריכים לצאת מהקהילות עצמן. "[[Q:הרברט הובר|זו תמיד הייתה הדרך האמריקנית]]", כך אמר.
 
בבחירות לנשיאות ב-1932 שוב מונה הובר למועמד הרפובליקנים לנשיאות, אולם הפסיד בבחירות למועמד הדמוקרטים [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] כשהובר זוכה ל-39.7 אחוז מהקולות לעומת 57.4 אחוז לרוזוולט. ב[[חבר האקטורים]] הפסדו היה אף גדול יותר 59 לעומת 471. באותן בחירות הדמוקרטים זכו גם בשליטה ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] והעמיקו את שליטתם ב[[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]].
 
==לאחר הנשיאות==
 
לאחר ההספסד הובר שב לביתו בקמפוס של [[אוניברסיטת סטנפורד]] בקליפורניה, שם הוקם בין היתר [[מכון הובר]]. יחסיו של הובר עם רווזולט היו מתוחים. רוזוולט לא הזמינו לטקס חנוכת [[סכר הובר]], שבנייתו החלה בימי הובר. הסכר נקרא בתחילה "סכר בולדר" (השם שונה להובר רק ב-1947). הוא ביקר את מדיניותו הכלכלית של מחליפו רוזוולט וכן תקף את התנהלות ארצות הברית תחת רוזוולט במלחמת העולם השנייה. יחסיו של הובר עם יורשו של רוזוולט [[הארי טרומן]] היו טובים יותר. לבקשת טרומן סייר ב[[גרמניה]] לאחר כניעתה במלחמה כדי להמליץ על הנדרש לכלכל את הארץ. הוא התנגד לרעיונות להחזיר את גרמניה לעידן הטרום תעשייתי.
בשנת 1948 מינה אותו טרומן לראש ועדה שארגנה מחדש את משרדי הממשלה על מנת ליעל אותם. הובר שימש גם יועץ לממשל הנשיא [[דוויט אייזנהאואר]].
 
הובר נפטר ב-20 באוקטובר 1964 בניו יורק כשהוא בן 90 שנה, הוא נקבר במקום הולדתו באיווה.
 
==קישורים חיצוניים==
1,197

עריכות