הבדלים בין גרסאות בדף "אבדילאזיז"

נוספו 30 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
קישורים פנימיים
מ (בוט החלפות: \1אספ\2)
מ (קישורים פנימיים)
[[קובץ:Sultan Abdullaziz of the Ottoman Empire.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אבדילאזיז]]
'''{{שם|אַבְּדִילְאָזִיז'''}} (ב[[טורקית]]: '''Abdülaziz''';{{כ}} ב[[טורקית עות'מאנית]]: '''عبد العزيز''', [[8 בפברואר]] [[1830]]–[[4 ביוני]] [[1876]]) היה ה[[סולטאן]] ה-32 של [[האימפריה העות'מאנית]], שלט עליה מ-[[25 ביוני]] [[1861]] ועד [[30 במאי]] [[1876]]. הוא היה בנו של [[מהמוט השני]] וירש את אחיו [[אבדילמג'יט הראשון]].
 
בעשור הראשון לשלטונו המשיך אבדילאזיז ביישום עקרונות ה[[טנזימאט]] שבהם החל אחיו לפניו. בין היתר, הוא העניק זכויות ל[[מילט|מילֶט]] הנוצריים להקים אספה, כמו האסיפה הארמנית שהוקמה ב-[[1863]], הקים את הבורסהה[[בורסה לניירות ערך]] הראשונה ב[[איסטנבול]] ב-[[1866]] והעניק מעמד אזרחי אחיד לכל תושבי המדינה ב-[[1869]]. בתקופתו נערך ארגון מחדש של אזורי השלטון באימפריה ב-[[1864]], מערכת החינוך עברה ארגון מחדש בהשפעת המודל ה[[צרפת]]י, והוקמה מועצת מדינה ב-[[1868]].
 
בתחום יחסי החוץ כונן אבדילאזיז יחסים טובים עם [[בריטניה]] ו[[צרפת]]. הוא היה הסולטאן הראשון שביקר במערב ב[[מערב אירופה]], ובביקורו באנגליה העניקה לו המלכה [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|ויקטוריה]] את אות [[מסדר הבירית]]. בני מלוכה אירופים כמו [[אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת|אדוארד השביעי]] ביקרו מצדם ב[[איסטנבול]].
 
ב-[[1871]], לאחר ש[[צרפת]] [[מלחמת צרפת-פרוסיה|נוצחה]] על ידי [[פרוסיה]], התחזקו יחסי האימפריה העות'מאנית עם [[האימפריה הרוסית]], אולם לקראת סוף שלטונו הורעו יחסי המדינות בשל מעורבותה של רוסיה בחוסר השקט ב[[חבל הבלקן|בלקן]] החל ב-[[1875]].
 
אבדילאזיז השקיע כספים רבים בחידושו של הצי העות'מאני ובהגדלתו, ובסוף ימיו היה ציו השלישי בגודלו בעולם, לאחר אלה של בריטניה וצרפת. אולם, לאור ירידה בפופולריות שלו כתוצאה מאורח חיים ראוותני ובזבוז כספי הציבור בצורה לא מושכלת, בין היתר גם בחידוש הצי, הודח אבידלאזיזאבדילאזיז בידי שריו ב-[[1876]]. מותו לאחר פחות מחודשיים מיוחס ל[[התאבדות]].
 
==קישורים חיצוניים==