שגרירות ישראל בברלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: Category:Israeli Embassy, Berlin |
|||
שורה 14:
עם כינון היחסים ה[[דיפלומטיה|דיפלומטיים]] בין מדינת ישראל ל[[מערב גרמניה]] ב-[[1965]] נבחר [[אשר בן נתן]] כ[[שגריר]] הישראלי הראשון בגרמניה. בין השיקולים לבחירתו לתפקיד ההיסטורי, שנשא את המטען הכבד של זכרון ה[[שואה]], היו בקיאותו בשפה ה[[גרמנית]] וכן היותו איש [[מערכת הביטחון]], שנתפס כסמל לכוחה ומעמדה של ישראל. ב[[עיתונות]] התקופה נאמר גם, כי אחד השיקולים היה גם הופעתו הנאה והמרשימה של בן נתן, השונה מן ה[[סטריאוטיפ]] של ה[[יהודי]] עליו חונך דור שלם של גרמנים ב[[גרמניה הנאצית|תקופה הנאצית]].
עם הקמתה, שוכנה השגרירות באופן זמני בבניין ששימש את ה[[קונסוליה]] של ישראל ב[[קלן]]. השגרירות נחנכה רשמית ב-[[24 באוגוסט]] 1965, מיד לאחר שבן נתן הגיש את [[כתב האמנה|כתב האמנתו]] לנשיא ה[[בונדסטאג]], גאורג אוגוסט צין (בהעדרו של [[נשיא גרמניה]], ששהה בחופשה). ב[[טקס]] ה[[חנוכת בית|חנוכה]] הקצר הניפו קבוצת ילדים את [[דגל ישראל|דגלי ישראל]] בחזית הבניין, והאורחים שרו את [[התקווה]] והרימו כוסות לחיי מדינת ישראל.{{הערה|א. דויטשקרון, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1965%2F08%2F25&id=Ar00203&sk=F3DE6AB0 בטקס שגרתי שערך 10 דקות נפתחה שגרירות ישראל בגרמניה], [[מעריב]], 25 באוגוסט 1965}}
בינתיים, החלו העבודות להכשיר שני בניינים שרכשה מדינת ישראל בעיר בון, ששימשה אז כבירת גרמניה המערבית, כדי שישמשו לשגרירות החדשה ולמעון השגריר. ב-[[10 באוגוסט]] [[1966]] הושלמו ההכנות והשגרירות הועברה לבון, למעט המדור הקונסולרי ונספחות כלכלית שנותרו בקלן.{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F08%2F04&id=Ar00309&sk=11B536FC שגרירות ישראל בגרמניה לבניין חדש בבאד גודסברג], [[מעריב]], 4 באוגוסט 1966}}
| |||