ויקיפדיה

שגרירות ישראל בברלין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ויקיזציה
שורה 3:
|תמונה=[[קובץ:SchmargendorfAugusteViktoriaStraßeEmbassyIsrael2.JPG|200px|]]
|כתובת=Auguste Viktoria Straße 74-76
|קואורדינטות={{coord|52|28|59|N|13|17|21|E|display=inline,title|}}
|שנת פתיחה=1965
|ראש הנציגות=[[יעקב הדס-הנדלסמן]]
|אתר אינטרנט=[http://embassies.gov.il/berlin/Pages/default.aspx אתר השגרירות]
}}
'''שגרירות ישראל בברלין''' היא ה[[נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם|נציגות הדיפלומטית]] העיקרית של [[מדינת ישראל]] ב[[גרמניה]] ואחת מ[[שגרירות|שגרירויות]] ישראל הגדולות בעולם. היא נמצאת ברחוב אוגוסטה ויקטוריה 74-7674–76 ב[[ברלין]]. השגרירות הוקמה ב-[[1965]] בעקבות כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ל[[גרמניה המערבית]]. לאחר שהות זמנית בעיר [[קלן]], עברה השגרירות ב-[[1966]] ל[[עיר בירה|בירת]] גרמניה המערבית, [[בון]], שם היה מקום מושבה עד שנת [[2000]]. בעקבות [[איחוד גרמניה (המאה ה-20)|איחוד גרמניה]] והעברת הבירה לברלין, פתחה ישראל ב-[[1991]] [[קונסוליה|קונסוליה כללית]] בברלין ובשנת [[2000]] הועתקה לשם השגרירות. [[שגריר]] ישראל בברלין מאז מרץ [[2012]] הוא [[יעקב הדס-הנדלסמן]].
 
==היסטוריה==
===הקמת השגרירות===
עם כינון היחסים ה[[דיפלומטיה|דיפלומטיים]] בין מדינת ישראל ל[[מערב גרמניה]] ב-[[1965]] נבחר [[אשר בן נתן]] כ[[שגריר]] הישראלי הראשון בגרמניה. בין השיקולים לבחירתו לתפקיד ההיסטורי, שנשא את המטען הכבד של זכרוןזיכרון ה[[שואההשואה]], היו בקיאותו בשפה ה[[גרמנית]] וכן היותו איש [[מערכת הביטחון]], שנתפס כסמל לכוחה ומעמדה של ישראל. ב[[עיתונות]] התקופה נאמר גם, כי אחד השיקולים היה גם הופעתו הנאה והמרשימה של בן נתן, השונה מן ה[[סטריאוטיפ]] של ה[[יהודי]] עליו חונך דור שלם של גרמנים ב[[גרמניה הנאצית|תקופה הנאצית]].
 
עם הקמתה, שוכנה השגרירות באופן זמני בבניין ששימש את ה[[קונסוליה]] של ישראל ב[[קלן]]. השגרירות נחנכה רשמית ב-[[24 באוגוסט]] 1965, מיד לאחר שבן נתן הגיש את [[כתב האמנה|כתב האמנתו]] לנשיא ה[[בונדסטאג]], גאורג אוגוסט צין (בהעדרובהיעדרו של [[נשיא גרמניה]], ששהה בחופשה). ב[[טקס]] ה[[חנוכת בית|חנוכה]] הקצר הניפו קבוצת ילדים את [[דגל ישראל|דגלי ישראל]] בחזית הבניין, והאורחים שרו את [[התקווה]] והרימו כוסות לחיי מדינת ישראל.{{הערה|א. דויטשקרון, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1965%2F08%2F25&id=Ar00203&sk=F3DE6AB0 בטקס שגרתי שערך 10 דקות נפתחה שגרירות ישראל בגרמניה], [[מעריב]], 25 באוגוסט 1965}}
 
בינתיים, החלו העבודות להכשיר שני בניינים שרכשה מדינת ישראל בעיר בון, ששימשה אז כבירת גרמניה המערבית, כדי שישמשו לשגרירות החדשה ולמעון השגריר. ב-[[10 באוגוסט]] [[1966]] הושלמו ההכנות והשגרירות הועברה לבון, למעט המדור הקונסולרי ונספחות כלכלית שנותרו בקלן.{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F08%2F04&id=Ar00309&sk=11B536FC שגרירות ישראל בגרמניה לבניין חדש בבאד גודסברג], [[מעריב]], 4 באוגוסט 1966}}
 
===מעבר השגרירות לברלין===
שורה 30:
==בעלי תפקידים ומחלקות==
* '''שגריר ישראל בגרמניה''' הוא '''ראש הנציגות'''. מגיש את [[כתב האמנה|כתב האמנתו]] ל[[נשיא גרמניה]]. עקב חשיבותם ואופיים של [[יחסי גרמניה-ישראל]] ל[[מדינת ישראל]], נחשב התפקיד לאחד הבכירים ביותר ב[[שירות החוץ הישראלי]].
* ה'''ציר''' הוא ממלא מקום השגריר בהעדרובהיעדרו ומשמש כמנהל הנציגות בפועל, האחראי לתיאום בין כל המחלקות וה[[נספח (דיפלומטיה)|נספח]]ים בשגרירות. התפקיד מאויש על ידי דיפלומט מקצועי מקרב הסגל הבכיר של [[משרד החוץ]].
* '''המחלקה המדינית''' - כפופה לשגריר ולסגנו. אחראית על ניהול הקשר בין [[ממשלת ישראל]] לבין [[ממשלת גרמניה]], ארגון ביקורים רשמיים וחתימה על [[אמנה בינלאומית|הסכמ]]ים מדיניים.
* '''מחלקת [[עיתונות]], [[תקשורת]] ו[[דיפלומטיה ציבורית]]''' - מקדמת את סדר היום הישראלי במגוון תחומים בתקשורת הגרמנית ובקרב הציבור הרחב.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שגרירות_ישראל_בברלין"