קציעה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 5:
סוף הסיפור אינו מספר בשמות בניו של איוב. המחבר המקראי מוסיף כי :" וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת, כִּבְנוֹת אִיּוֹב--בְּכָל הָאָרֶץ; וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה, בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם".{{הערה|{{תנ"ך|איוב|מב|טו}}}} ייתכן כי בהערת המחבר על אודות יופיין של בנות איוב קיימים שרידים מ[[ספר איוב החיצוני]] ההספרים בשבח בנותיו של איוב.{{הערה| [[ישעיהו נבנצל]], '''איש תם וישר : לימוד ועיון בספר איוב''', ירושלים, מס, 2008, ע"מ 81}}
המחזה איוב או [[העונה הבוערת]] מאת [[אהרון מגד]] הוצג בתאטרון [[הבימה]]. את קציעה שיחקה [[גאולה נוני]]. במחזה מייצגת את הטיפוס האדיש. טיפוס מתבולל, חסר מודעות וזהות לאומית. בראש מעייניה עומדת הקריירה שלה. דמותה של קציעה אינה מבינה את משמעות 'השריפה הגדולה' - השואה . דמותה של קציעה מגלמת את הדמות האדישה לעבר ההיסטורי של עמו. היא מסבירה לבן זוגה כי מישהו פגע, שרף את אחוזת אביה. היא אינה מסכימה עם הסיבות לפגיעה - [[שנאה]] ו[[אנטישמיות]]. תגובתה טיפוסית לדמותו של האדיש: " אינני חושבת שלאבא היו אויבים אי פעם"{{הערה|[[בן עמי פיינגולד]], '''השואה בדרמה העברית''', תל אביב, ספריית הפועלים, ע"מ 2012, ע"מ 195-193.}}▼
==מדרש שמה==
יש שפירשו את השם קציעה מן הצמח Laurus Casia. התבנית "קְצִיעוֹת" מופיעה ב{{תנ"ך|תהילים|מה|ט}}. [[המצודות|מצודת ציון]] ואחרים פירשו את הפסוק ב[[תהילים]] "מור ואהלות קציעות" - שמות מיני בושם. שמותיהן של בנות איוב ובכללן זה של קציעה, ניטלו מיסודות הטבע. [[ימימה]] מהחי- יונה. קציעה מהצומח, "שהיה ריחה נודף כקציעה ([[בבא בתרא]] ט"ז, ב') ו[[קרן הפוך]] מן הדומם - סוג של צבע.{{הערה|[[אברהם כהנא]], '''איוב: מקרא מפורש''', תל אביב, מקורות, 1968, ע"מ רכז}} [[אסף הרופא]] פירש את המילה 'קציעות' כך {{ציטוטון|קציעות הנקראים בלשון ארם: משלחתא דבסמא ובלשון יוון נקרא כסייא פיסטולא, ובלשון ערב סליכא}}.{{הערה|[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא: בחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי''', ירושלים, ראובן מס, 2009, ע"מ 184}}
▲המחזה איוב או [[העונה הבוערת]] מאת [[אהרון מגד]] הוצג בתאטרון [[הבימה]]. את קציעה שיחקה [[גאולה נוני]]. במחזה מייצגת את הטיפוס האדיש. טיפוס מתבולל, חסר מודעות וזהות לאומית. בראש מעייניה עומדת הקריירה שלה. דמותה של קציעה אינה מבינה את משמעות 'השריפה הגדולה' - השואה . דמותה של קציעה מגלמת את הדמות האדישה לעבר ההיסטורי של עמו. היא מסבירה לבן זוגה כי מישהו פגע, שרף את אחוזת אביה. היא אינה מסכימה עם הסיבות לפגיעה - [[שנאה]] ו[[אנטישמיות]]. תגובתה טיפוסית לדמותו של האדיש: " אינני חושבת שלאבא היו אויבים אי פעם"{{הערה|[[בן עמי פיינגולד]], '''השואה בדרמה העברית''', תל אביב, ספריית הפועלים, ע"מ 2012, ע"מ 195-193.}}
==הערות שוליים==
| |||