קציעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (תיאטרון)
שורה 7:
יש שפירשו את השם קציעה מן הצמח Laurus Casia. התבנית "קְצִיעוֹת" מופיעה ב{{תנ"ך|תהילים|מה|ט}}. [[המצודות|מצודת ציון]] ואחרים פירשו את הפסוק ב[[תהילים]] "מור ואהלות קציעות" - שמות מיני בושם. שמותיהן של בנות איוב ובכללן זה של קציעה, ניטלו מיסודות הטבע. [[ימימה]] מהחי- יונה. קציעה מהצומח, "שהיה ריחה נודף כקציעה ([[בבא בתרא]] ט"ז, ב') ו[[קרן הפוך]] מן הדומם - סוג של צבע.{{הערה|[[אברהם כהנא]], '''איוב: מקרא מפורש''', תל אביב, מקורות, 1968, ע"מ רכז}} [[אסף הרופא]] פירש את המילה 'קציעות' כך {{ציטוטון|קציעות הנקראים בלשון ארם: משלחתא דבסמא ובלשון יוון נקרא כסייא פיסטולא, ובלשון ערב סליכא}}.{{הערה|[[זהר עמר]], '''צמחי המקרא: בחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי''', ירושלים, ראובן מס, 2009, ע"מ 184}}
 
המחזה איוב או [[העונה הבוערת]] מאת [[אהרון מגד]] הוצג בתיאטרון [[הבימה]]. את דמותה של קציעה שיחקהגילמה [[גאולה נוני]]. במחזה מייצגת קציעה את הטיפוס האדיש. טיפוס מתבולל, חסר מודעות וזהות לאומית. בראש מעייניה עומדת הקריירה שלה. דמותה של קציעה אינה מבינה את משמעות 'השריפה הגדולה' - השואה. דמותה של קציעה מגלמת את הדמות האדישה לעבר ההיסטורי של עמו. היא מסבירה לבן זוגה כי מישהו פגע, שרף את אחוזת אביה. היא אינה מסכימה עם הסיבות לפגיעה - [[שנאה]] ו[[אנטישמיות]]. תגובתה טיפוסית לדמותו של האדיש: " אינני חושבת שלאבא היו אויבים אי פעם"{{הערה|[[בן עמי פיינגולד]], '''השואה בדרמה העברית''', תל אביב, ספריית הפועלים, ע"מ 2012, ע"מ 195-193.}}
 
==הערות שוליים==