ויקיפדיה

מושבת הכף ההולנדית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
clean up, replaced: ISBN 0-86486-116-8 ← {{ISBN|0-86486-116-8}} (5) באמצעות AWB
שורה 71:
מרכזה הכלכלי של המושבה לכל אורך קיומה נשאר בקייפטאון, והקמה של נקודות יישוב חדשות מחוץ למושבה בשלהי [[המאה ה-17]] ובמהלך [[המאה ה-18]] לא שינתה עובדה זו. באותן השנים התגוררו בקייפטאון כמה אלפי תושבים, אשר הגיעו לקראת סוף המאה ה-17 לכעשרת אלפים. את החיים הכלכליים של המושבה ניהלה ביד רמה [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]] מבסיסה שב[[אמסטרדם]]. החברה החזיקה ב[[מונופול]] על הנעשה במושבה, אותו החליטה מדי פעם להגביל בתחומים שונים. לכל אורך ימי המושבה החברה החזיקה במונופול על [[ייצוא]] הסחורות ממנה, ונאסר על המתיישבים לייצא סחורות באופן עצמאי. ההשלכה העיקרית של מדיניות זו הייתה הצורך של המתיישבים לשלם [[מס|מסים]] ו[[עמלה|עמלות]] גבוהים לחברה, אם היה ברצונם לייצא את מרכולתם. בנוסף לעניין הייצוא, תושבי המושבה נאלצו לשלם מסים גבוהים נוספים, אשר נועדו לכסות את הוצאות התפעול הגבוהות של המושבה. בניגוד לתחום הייצוא אשר נשלט באופן מוחלט על ידי חברת הודו המזרחית, תחום הייצור נהנה דווקא מחופש יחסי. בניגוד לרוב מקביליהם באירופה באותה התקופה, בדרך כלל החזיקו המתיישבים בבעלות עצמאית על האדמה אותה עיבדו.{{הערה|שם=Encyclopædia Britannica, Volume 5. p. 237-238.|[[s:en:1911 Encyclopædia Britannica/Cape Colony#237|"Cape Colony"]]. 1911 Encyclopædia Britannica, Volume 5. Cambridge University Press. p. 237-238.}}
 
לרוב, המתיישבים האירופאים נמנעו מעיסוק ישיר בעבודת הכפיים החקלאית, ולצורך קיום משקיהם נעזרו בעבדים. לפיכך, ה[[עבדות]] הייתה אחד מהעוגנים הכלכליים החשובים ביותר של המושבה. משלוח ראשון של כמאתיים עבדים ראשונים הגיע למושבה בשנת [[1658]], כשש שנים לאחר שנוסדה. עבדים אלו יובאו על ידי חברת הודו המזרחית ההולנדית בעיקר מ[[מרכז אפריקה]] ו[[דרום מזרח אסיה]]. בכמאה וחמישים שנות קיומה של המושבה יובאו אליה למעלה מ-65,000 עבדים.{{הערה|Penn, Nigel (1989). ''The Angry Divide-Labour, land and livestock in the Western Cape during the 18th century: The Khoisan and the colonists''. Cape Town: David Philip. p. 2. {{ISBN |0-86486-116-8}}.}}{{הערה|שם=יהונתן אלשך}}
 
למרות ניסיונות שונים לעשות זאת, המתיישבים ההולנדים התקשו לפתח קשרי מסחר עם האוכלוסייה ה[[ילידים|ילידית]] של המרחבים הסובבים את קייפטאון – ה[[בושמנים]]. ברם, קשרי הסחר כמעט היחידים שניהלה המושבה היו בעיקר עם [[הולנד]] – מדינת האם של המושבה, עם מדינות אחרות באירופה, וכן עם [[האימפריה הפורטוגזית#אפריקה הפורטוגזית והפרובינציות שמעבר לים (1822-1961)|המושבות הפורטוגזיות לאורך חופי אפריקה]] שהיו למעשה נקודות הנוכחות האירופית הקרובות ביותר למושבת כף.
שורה 78:
[[קובץ:TrekBoers crossing the Karoo.jpg|350px|ממוזער|"[[טרקבורים]]", [[אפריקאנרים]] נוודים, יוצאים מתחומי קייפטאון על מנת לתור את הארץ]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[אפריקאנרים]], [[טרקבורים]], [[צבעוניים (סלנג אנגלי)|צבעוניים]]}}
לאורך [[המאה ה-18]], ככל שהמושבה התפתחה והתרחבה, רובה של אוכלוסיית המתיישבים הורכב כבר מילידי המקום ולא ממהגרים ילידי אירופה. אנשים אלו סיגלו לעצמם באותן השנים אורחות חיים ייחודיים ותרבות משותפת, אשר בעיניהם הייתה שונה באופן מהותי מזו של אבות אבותיהם באירופה. מנקודת מבטם, הם היו איכרים חופשיים המקיימים חברה מתוקנת ואדוקה, שלא בדומה למתרחש בחברה המסואבת והמושחתת של היבשת ממנה הגיעו. עקב כך, לאורך שלהי [[המאה ה-18]] החלו להתפתח מגמות בדלניות מסוימות בקרב האוכלוסייה. רבים מבני המתיישבים כבר לא ראו עצמם כחלוצים הולנדים ההולכים לפני המחנה למען מולדתם באירופה, אלא כבני [[לאום|קבוצה לאומית]] נפרדת שמוצאה באפריקה – מקום לידתם. על כן, הם כינו עצמם [[אפריקאנרים]].{{הערה|שם=L'Ange, Gerald|L'Ange, Gerald (2005). The White Africans: From Colonisation to Liberation. Cape Town: Jonathan Ball Publishers. p. 524. {{ISBN |1-86842-219-4}}.9-4.}}
 
עם התפשטות החוואים האירופאים לאזורים הרחוקים יותר בצפון ובמזרח, החלו רבים מהם לאמץ לעצמם אורח חיים נוודי למחצה, במידה מסוימת דומה לזו של הבושמנים אותם החליפו. כאשר נדדו במרחבים האינסופיים, בנוסף ל[[עדר]]ים ולמשפחה היו עמם בדרך כלל גם עגלה, [[אוהל]], [[תנ"ך]] וכמה [[רובה|רובים]]. לאחר שהתיישבו בנו צריף מלבני בוץ, שלעתים היה ממוקם במרחק כמה ימי נסיעה מהאירופאי הקרוב ביותר. אלה היו ה"[[טרקבורים]]" (trekboer – [[איכר]]ים נוודים) הראשונים – מבודדים, עצמאיים לחלוטין משלטון רשמי, ובעלי שאיפה לספק את צורכיהם בכוחות עצמם. הם התגאו בהיותם בעלי אורח חיים אמיץ וקשוח, רוח של [[אינדיבידואליזם]] ויכולת הכרה של הטבע באופן נרחב. בעיני רוחם לפחות הם ביססו את חייהם על מקור ההדרכה העיקרי שלהם – התנ"ך, כיאה לחברות [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטיות]] רבות. הטרקבור היווה את התגשמות האידאל האפריקאנרי הלאומי באותן השנים, הגם שרוב בני מושבת הכף אשר זיהו את עצמם כאפריקאנרים לא ניהלו אורח חיים שכזה.{{הערה|שם=O. Ransford|O. Ransford (1968), ''The Great Trek''. [http://www.ourdecline.com/smartboard/shop/ransford/chap1.htm Trekboers].}}
שורה 95:
לקראת סוף [[המאה ה-17]], כאשר התרחבות המושבה הפכה ניכרת, התנגשויות הפכו לתופעה בלתי נמנעת. העימות עם האוכלוסייה הילידית בתחומי המושבה היה בדרך כלל מינימלי יחסית, בעיקר בשל כך שההתנגדות הבושמנית נשברה לרוב במהירות על ידי המתיישבים האירופאים המצוידים בנשק חם. בנוסף, הפיצול הפוליטי בקרב הבושמנים סייע גם הוא לקריסת חברותיהם בפני האדם הלבן, אשר דחק את רובם בקלות יחסית צפונה ומזרחה. עיקר העימותים בין האוכלוסיות פרצו על רקע סכסוכים באשר לבעלות על אדמה ו[[מקנה]]. עימותים אלה גרמו להתקפות אלימות ולהתקפות-נגד של שני הצדדים, הידועים כמלחמות ההולנדים והחויחוי (Khoikhoi-Dutch Wars). המלחמה הראשונה אירעה ב-[[1659]], השנייה ב-[[1673]] והשלישית בשנים [[1674]] עד [[1677]].{{הערה|1=[http://www.sahistory.org.za/article/1600s Chronology of the 1600s at the Cape". sahistory.org.za.]}}
 
עם זאת היחס לאוכלוסייה הבשומנית לא היה זהה בכל מקום: בעוד בדרך כלל בני "החוי חוי" ה[[רעייה|רועים]] והחקלאים למחצה חיו ביחסי שכנות עם המתיישבים והמשיכו לרעות את עדריהם בחופשיות בשטחי החוות של הלבנים, עם בני הסאן ה[[ציידים-לקטים]] נרשמו בדרך כלל תגרות אלימות רבות.{{הערה|1=Newmark, S. Daniel. ''[https://books.google.co.il/books?id=XUWiAAAAIAAJ&pg=PA10&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false The South African Frontier: Economic Influences 1652-1836]''. Stanford University Press. pp. 10–11. {{ISBN |978-0-8047-1617-8}}.}}{{הערה|שם=יהונתן אלשך}}{{הערה|[http://www.sahistory.org.za/article/1600s "Chronology of the 1600s at the Cape"]. sahistory.org.za. November 21, 2006.}} לקריסתן של החברות הבושמניות סייעו גם שתי התפרצויות של מגפות [[אבעבועות שחורות]] בשנת [[1713]] ובשנת [[1755]], אשר הביאו לתמותה המונית בקרב שבטים אלו.{{הערה|שם=Encyclopædia Britannica, Volume 5. p. 237-238.}}
 
בעוד שלאורך [[המאה ה-18]] היה נראה שההתנגדות הבושמנית כבר דוכאה, עם השנים החלו להתרבות ההתנגשויות עם אוכלוסייה שחורה אחרת ומשמעותית יותר – בני ה[[בנטו (עמים)|בנטו]]. בניגוד לבושמנים, הבנטו אכלסו בעיקר אזורים מרוחקים יותר מבסיס המושבה, בדרך כלל לפחות כמה מאות קילומטרים מזרחה מ[[קייפטאון]]. שבט הבנטו הסמוך ביותר למושבה היה ה[[קוסה (קבוצה אתנית)|קוסה]], אשר התגורר בשטחי פרובינציית [[הכף המזרחי]] המודרנית. לפיכך, עם התפשטות המושבה באותן השנים מערבה, עימותים עם בני הקוסה הפכו נפוצים. מלחמות הקוסה (Xhosa Wars), היו סדרה של מלחמות בין חלקים מבני הקוסה לבין מתיישבים אירופאים ובעלי בריתם מקרב הקוסה, החל משנת [[1779]]. בדומה לגורלם המר של הבושמנים המלחמות הסתיימו בתבוסת בני הקוסה, אשר איבדו את רוב אדמותיהם ושועבדו לשלטון האירופאי.{{הערה|1=[http://courses.wcupa.edu/jones/his311/lectures/22sa-boe.htm "Summary of the Boer-Xhosa Wars". Lecture on Southern Africa 1800-1875]}}{{הערה|[http://www.sahistory.org.za/topic/conquest-eastern-cape-1779-1878 "Conquest of the Eastern Cape"], South African History Online}}
שורה 104:
עם השקיעה האטית של [[האימפריה הספרדית|ספרד]] ו[[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגל]] כשליטות האוקיינוסים במהלך המחצית הראשונה של [[המאה ה-17]], הפכו [[האימפריה ההולנדית|הולנד]] ו[[האימפריה הבריטית|בריטניה]] למעצמות המובילות את ה[[קולוניאליזם]] האירופאי מעבר לים. עד מהרה התגלעה יריבות מרה בין ההולנדים לאנגלים, שהתבטאה במתיחות מתמשכת בין הולנד לבריטניה, מתיחות אשר עמדה ברקע כל ימי המושבה. במהלך [[1664]], הסלימה המתיחות בין [[בריטניה]] לבין הולנד עקב שמועות על מלחמה קרבה ובאה. באותה שנה החלה בניית [[מבצר]] בצורת [[מחומש]] על חופה של קייפטאון וב-[[1679]] נבנו חמישה ביצורים בצורת קדקודים מסביב למחומש כך שצורת המבצר הפכה להיות כשל כוכב. המצודה נבנתה בין השנים [[1666]] ל-1679 על ידי [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]], וכיום היא הבניין העתיק ביותר בדרום אפריקה.{{הערה|1=[http://www.castleofgoodhope.co.za/ "Castle of Good Hope". castleofgoodhope.co.za.]}}
 
בחורף [[1794]] כבש צבא [[הרפובליקה הצרפתית הראשונה|הרפובליקה הצרפתית המהפכנית]] את [[הרפובליקה ההולנדית]]. על חורבותיה של הרפובליקה הוקמה מדינת חסות צרפתית בשם [[הרפובליקה הבטאווית]].{{הערה|שם=Chandler, David 1999|1=Chandler, David (1999) [1993]. ''Dictionary of the Napoleonic Wars''. Ware, Hertfordshire: Wordsworth Military Library. {{ISBN |1-84022-203-4}}.}} עקב מה שבריטניה ראתה כקיצה של [[האימפריה ההולנדית]], היא החליטה שהיא עומדת בפני שעת כושר טובה להשתלטות על מושבת הכף האסטרטגית, אשר עשויה להבטיח עבורה נתיב שיט בטוח ל[[הודו הבריטית|מושבה החדשה שלה בהודו]].{{הערה|Parkinson, C. Northcote (1954). ''War in the Eastern Seas'', 1793 - 1815. London: George Allen & Unwin Ltd.}}
 
עבור הבריטים להשתלטות על מושבת הכף ההולנדית הייתה חשיבות מזווית נוספת. השתלטות מהירה על המקום תמנע התבססות צרפתית במושבה, התבססות אשר עשויה להיות לה השלכות מרות על שליטתה של בריטניה בימים. עקב כך, במרץ [[1795]] נשלח כוח ימי בריטי למושבה. הכוח תחת פיקודו של האדמירל ג'ורג אלפינסטון, כלל שבע ספינות של [[הצי המלכותי]] הבריטי, לצד 350 אנשי [[חיל הנחתים המלכותי]] ו-450 חיילי רגלים. מולם עמד במושבה צבא משולב שהורכב מ-1,000 חיילים הולנדים, וכן מיליציה אפריקאנרית מקומית וכוח בושמני קטן ששיתף פעולה עם ההולנדים.{{הערה|Potgieter, Thean & Grundlingh, Arthur (2007). "Admiral Elphinstone and the Conquest and Defence of the Cape of Good Hope, 1795-96". ''Scientia Militaria, South African Journal of Military Studies'' '''35''' (2): 39–67. doi:10.5787/35-2-37.}}
שורה 163:
| אחרים || 2% ||width="300px"| {{גרף רוחב|2|1||#6699CC}}
|-
! colspan="3" | 1806{{הערה|Colenbrander, Herman. ''De Afkomst Der Boeren (1902)''. Kessinger Publishing 2010. {{ISBN |978-1167481994}}.}}
|-
| [[הולנד]]ים || 50% ||width="300px"| {{גרף רוחב|97|1||#FFBA00}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מושבת_הכף_ההולנדית"