מנזר הוסיוס לוקאס – הבדלי גרסאות

כנסיית תאוטוקוס, הוותיקה יותר במתחם, היא הכנסייה היחידה שידוע עליה כי נבנתה בחלק היבשתי של יוון במאה ה-10{{הערה|1=Rosemary Morris. ''Monks and Laymen in Byzantium, 843-1118''. Cambridge University Press, 1995. {{ISBN |0-521-31950-1}}. Page 27.}}. בניין זה, שצורתו היא [[מקבילית]], הוא הדוגמה העתיקה ביותר לסוג הבנייה [[צלב]]-בתוך-[[ריבוע]] במדינה; תוכנית הבניין דומה לזו של [[מסגד]] פנארי איסה ב[[קונסטנטינופול]]. הקירות בנויים בשיטת ה[[אופוס רטיקולאטום]] (חלק מהקירות עשוי [[לבנה (בנייה)|לבנים]], חלק מ[[סלע|אבן]] וחלק מ[[שיש]]) ויש עליהם תבניות פסאודו-קופיקיות.

כנסיית תאוטוקוס צמודה ל[[קתוליקון]] השוכן מדרום לה והמתוארך לשנים [[1011]]-[[1012]]. הקתוליקון הוא הכנסייה ה[[כיפה (מבנה)|כיפתית]]-[[מתומן|מתומנת]] הקדום ביותר ששרד, ויש בו שמונה עמודים המסודרים סביב מתחם של [[אדריכלות קלאסית - מונחים|נאוס]]. הכיפה החצי [[כדור (גאומטריה)|כדורית]] מונחת על ארבע [[קשת זווית|קשתות זווית]] היוצרות את המעבר מהבסיס המצולע מתחת לכיפה אל ה[[מרובע]] המוגדר על ידי הקירות שמתחת לכיפה{{הערה|1=Linda Safran. ''Heaven on Earth: Art and the Church in Byzantium''. {{ISBN |0-271-01670-1}}. Page 127.}}. צורת הכנסייה היא כשל [[צלב יווני]] עם נרתקס בצידה המערבי ו[[אפסיס]] בצידה המזרחי. מרכז הצלב מוקף בגלריות ו[[קפלה|קפלות]] בכל אחד מארבעת הצדדים.

המנזר זכה למוניטין מכובד בכל רחבי [[האימפריה הביזנטית]] הודות לקישוטים המפוארים שלו שעיטרו את קירותיו. מלבד קיר התמיכה, [[תחריט]]ים, [[צלחת|צלחות]] [[זהב]] ו[[כסף (יסוד)|כסף]], [[פרסקו|ציורי קיר]], ופסיפסים (בייחוד אלה הבנויים כמשטחים לא ישרים), בפנים המנזר ניתן היה למצוא מגוון רחב של קישוטים כגון [[נברשת|נברשות]], [[וילון|וילונות]] [[משי]] ומפות [[מזבח]]. רק חלק קטן מכל אלה נמצאים כיום [[באתרו|באתרם]]. למרות זאת, פנים המנזר נותר מקום מרשים מבחינת יופיו והוא "נותן את הרושם הטוב ביותר האפשרי כיום כדי להבין כיצד נראו החלקים הפנימיים של הכנסיות במאות הראשונות לאחר האיקונוקלאזם"{{הערה|1=''Banister Fletcher's A History of Architecture'' (ed. by Dan Cruickshank). Architectural Press, 1996. {{ISBN |0-7506-2267-9}}. Page 310.}}.