אבו אל-חסן אל-אשערי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 1:
'''אבו{{שם|אַבּוּ אלאלְ-חסןחַסַן עליעַלִי אבןאִבְּן אסמאעילאִסְמַאעִיל אלאלְ-אשערי'''אַשְׁעַרִי}} ({{שם בשפת המקור|שפה=ערבית|שם=أبو الحسن الأشعري}}; [[874]] - [[936]]), היה מגדולי ה[[תאולוגיה|תאולוגים]] המוסלמים ב[[ימי הביניים]]., מייסד האסכולה ה-"[[אשעריה|אשערית]]" הנקראת על שמו, המשמשתאשר משמשת בסיס לעיקרי המחשבה ה[[אסלאם סוני|הסוניתסונית]] עד היום. יש שכינו אותו "אבי התאולוגיה האורתודוקסית ב[[אסלאם]]".
 
== ביוגרפיה ==
אל-אשערי נולד בשנת [[873]] לספירה (260 [[הלוח המוסלמי|להיג'רה]]) בעיר [[בצרה]] שב[[עיראק]]. היה מצאצאיו של [[אבו מוסא אל-אשערי]], מושל בעיראק בתקופת יורשי הנביא [[מוחמד]]. בשל השתייכותו למשפחה עשירה, זכה אל-אשערי לנחלה שקיבל בירושה אשר תנובתה כלכלה אותו במשך חייו ואפשרה לו את החופש מעול הפרנסה. באותה תקופה בצרה הייתה מרכז רוחני מוסלמי גדול. את ראשית דרכו כמלומד הקדיש אל-אשערי ללימודי הלכה ([[שריעה]]), אך לאחר זמן קצר החל להתמקד בלימודי התאולוגיה האסלאמית. השתייך לזרם ה[[מועתזילה]], שהתאפיין בחשיבה רציונלית ואנשיו היו שרויים במחלוקות רבות עם אהל אלחדית' (הנאמנים ל[[חדית']])- אנשי התאולוגיה המסורתית המקובלת. מורו היה התאולוג המועתזילי [[אבו עלי אלגאל-ג'ובה]] (מת [[915]]), אצלו שקד רבות בלימודיו והתגלה כתלמיד מצטיין. שנית כחלק מהתפיסה המועתזילית, אלעשאריאל-אשערי אימץ את דרכי החשיבה והלימוד הרציונליות.
 
בהיותו כבן ארבעים חל מהפך חד בהשקפתו של אל-אשערי, והוא עזב לחלוטין את התפיסה הרציונליסטית של המועתזילה ועבר אל חיק התפיסה האורתודוקסית. האגדה מספרת שהסיבה למהלך הפתאומי הייתה שהנביא מוחמד התגלה לו בחלום בשלוש פעמים שונות וקרא לו לעזוב את דרכי המחשבה החדשות ולהגן על ה[[אסלאם סוני|סונה]] המוסלמית בכל מאודו. משלב זה ואילך החל אל-אשערי לפתח תפיסה תאולוגית חדשה המשתמשת בכלים רציונליים, אותם למד אצל המועתזילה, ומגינה באמצעותם על התפיסות המסורתיות. אם בתחילת דרכו הלמדנית היה אל-אשערי בן בית אצל המועתזילה, עתה הוא נעשה לאויבם הגדול, ואף שקד רבות כדי להפריך עד היסוד את טענותיהם התאולוגיות.
 
== השקפה ==
{{ערך מורחב|אשעריה}}
אל-אשערי התעמת עם התפיסות המועתזילותהמועתזיליות, אך במקביל המשיך לעסוק בתאולוגיה באמצעות כלים רציונליים, במטרה להגן על התפיסה האורתודוקסית. עם זאת, הוא טען שיש להגביל לעתים את החקירה השכלית, שכן שכלו של ה[[אדם]] הוא מוגבל ואין ביכולתו לחקור באמת אחר האל הנשגב. לפיכך טבע אל-אשערי את המושג "בילאבִּלַא כיפהכַּיְףַ" (بلا كيف), שפירושו: בלי (לשאול) איך. בפועל, אל-אשערי הציג גישה אמצעית ביחס בין דרכי המחשבה של המועתזילה לבין המחשבה המסורתית. השקפה זו באה לידי ביטוי בשלוש המחלוקות התאולוגיות הגדולות שהיו בין אהל אלחדית' לבין המועתיזלה:
 
#'''תוארי האל:''' הדעה המסורתית טענה שיש לקבל ולהבין את תוארי האל כפי שמופיעים בקוראן כמו שהם, ללא הסבר נוסף. לעומתם טענו המועתזילים שאם מייחסים לאל תיאורים הרי זהו "שרכ" ('שיתוף' - פגיעה באחדות האל). אל-אשערי סבר, בדומה לעמדה המסורתית, שניתן לייחס לאל תיאורים אך הוסיף וסייג שתיאורים אלה אינם ישויות נפרדות מטבע האל.
אל-אשערי התעמת עם התפיסות המועתזילות אך במקביל המשיך לעסוק בתאולוגיה באמצעות כלים רציונליים, במטרה להגן על התפיסה האורתודוקסית. עם זאת, הוא טען שיש להגביל לעתים את החקירה השכלית, שכן שכלו של ה[[אדם]] הוא מוגבל ואין ביכולתו לחקור באמת אחר האל הנשגב. לפיכך טבע אל-אשערי את המושג "בילא כיפה" (بلا كيف), שפירושו: בלי לשאול איך.
בפועל, אל-אשערי הציג גישה אמצעית ביחס בין דרכי המחשבה של המועתזילה לבין המחשבה המסורתית. השקפה זו באה לידי ביטוי בשלושת המחלוקות התאולוגיות הגדולות שהיו בין אהל אלחדית' לבין המועתיזלה:
#'''תוארי האל:''' הדעה המסורתית טענה שיש לקבל ולהבין את תוארי האל כפי שמופיעים בקוראן כמו שהם, ללא הסבר נוסף. לעומתם טענו המועתזילים שאם מייחסים לאל תיאורים הרי זהו "שרכ" ('שיתוף'- פגיעה באחדות האל). אל-אשערי סבר, בדומה לעמדה המסורתית, שניתן לייחס לאל תיאורים אך הוסיף וסייג שתיאורים אלה אינם ישויות נפרדות מטבע האל.
#'''בריאת הקוראן:''' התפיסה המסורתית טענה שהקוראן הוא נצחי כמו האל ועל כן הוא אינו נברא. המועתזילים טענו שאם כך הרי הקוראן הוא ישות אלוהית נוספת מלבד האל ולפיכך יש כאן "שרכ". אל-אשערי חיזק את האורתודוקסים בטענתו כי הקוראן במהותו הוא נצחי ובלתי נברא, אך הוסיף לטעון שהגיית הקוראן כן נבראת.
#'''בחירה חופשית''': התפיסה האורתודוקסית סברה שאין לאדם [[בחירה חופשית]], שכן בחירה חופשית פירושה שהאל כפוף למעשי האדם, והרי זוהי פגיעה בשלמותו וכל יכולתו של האל. המועתזילים לעומתם טענו שיש בחירה חופשית - הם יצאו מנקודת הנחה שהאל הוא בהכרח צודק, ובמידהובמקרה ואיןשאין בחירה חופשית אין זה צודק שאדם אחד יקבל שכר ואחר עונש, שהרי זה נוגד את צדקות האל. אל-אשערי קבע שאלוהים הוא כל יכול ועל כן מעשי האדם נגזרים מראש. עם זאת הוא הוסיף כי אלוהים נותן לכל אדם את החופש לבצע את המעשים ולקחת את האחריות על אופן הביצוע שלהם.
 
עם זאת, על אף הרושם המתקבל כי אל-אשערי הקים תנועה המנסה לפשר בין דרכי המחשבה של המותעזילה לבין התאולוגיה האורתודוקסית, הוא העיד על עצמו שהוא תלמיד של המלומד אבן חנבל, (אבי [[האסכולה החאנבלית)החנבלית]], שנחשב לאורתודוקסי מובהק: "סברתנו שאנו סוברים אותה והנהגתנו הדתית שאנו נוהגים גורסים אותה, היא: להחזיק בספרו של אלוהינו יתברך שמו, בסונה של נביאנו עליו השלום, ובדברים שנמסרו לנו מפי חברי הנביא והבאים אחריהם, ומפי אימאמי המסורת. בכך אנו מוצאים את מעוזנו ואנחנו סוברים את שסובר היה אבו עבדאללה אחמד אבן מוחמד אבן חנבאלחנבל, ואנו מתנגדים לכל מה שמתנגד לתורתו, שכן הוא המנהיג הנעלה והאימאם המושלם. על ידו ביאר אללה את האמת וחיסל את הטעות, הורה לדעת את הדרך הישרה וביטל את בדותות המבדים..."
 
== יצירותיו ==
שורה 23 ⟵ 21:
 
*"מקאלאת אלאסלאמיין" (הדעות שבהן דוגלים המוסלמים): ספרו הידוע ביותר של אל-אשערי, בו הוא מביא באופן אובייקטיבי-מדעי את דעותיהם של כל הזרמים וה[[כת|כתות]] באסלאם על עיקרי ה[[דת]] ובעיקר על הנקודות השנויות במחלוקת ביניהן.
* "כיתאבכתאב אל-אבאנה" (ספר הייעוד): הספר כולל מסכת טיעונים כנגד המועתיזלה, המשקפים את השינוי התאולוגי שעבר. הספר נועד בעיקרו למשוך בחזרה את קהל מאמיניו הקודמים אל חיק האורתודוקסיה.
* "כיתאבכתאב אלא-לומא" (ספר האשמה).
 
== תלמידיו ==