M1 קרבין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 82:
מהירות הלוע של כדור 0.3 שנורה מקנה 18 האינץ' של הקרבין הייתה כ-600 [[מטר לשנייה]] (מ"ש), בעוד שמהירות הלוע של [[תת מקלע|תתי מקלע]] מאותה תקופה הייתה בין 280 ל-490 מ"ש, ומהירות הלוע של רובי מטען ו[[מקלע|מקלעים קלים]] הייתה בין 740 ל-855 מ"ש. לגאראנד הייתה מ"ל של 853 מ"ש.
 
שימוש לא נכון בקרבין בתחילת [[מלחמת קוריאה]] גרם לכך שלקרבין יצא שם של נשק בעל כוח אש חלש, למרות שדבר זה איננו נכון. כדור סטנדרטי של קרבין שוקל 110 [[גריין (יחידת מידה)|גריין]] ועם מהירות לוע של בין 580 ל-600 מ"ש (כ-1900 [[רגל (יחידת מידה)|רגל]] לשנייה), אנרגיית הלוע שלו שהוא מפתח היא כמעט 1200 [[ג'אול]] (880 פאונד כפול רגל) בעוד ש[[אקדח תופי]] מגנום בקליבר [[0.375357 מגנום|0.375357]] [[אינץ']] עם משקל כדור דומה, שנורה במהירות לוע של כמעט 400 מ"ש מפתח אנרגיה של 560 ג'אול בלבד. בטווחים הקצרים (עד 300 מטר) שלהם תוכנן הקרבין - הוא היה נשק חזק למדי.{{הערה|שם=לירוי-עוצמה|לירוי תומפסון, '''The M1 Carbine''', [[אוספרי הוצאה לאור]]. עמ' 42–43.}}
 
בנוסף, ספג הקרבין ביקורת על ה[[כוונת]] שלו בטווחים של 270 מטר, דבר שגרר את החלפתה בכוונת משופרת, הניתנת לכוונון לטווחים של 50 עד 300 מטר. בנוסף נמתחה ביקורת על תפקודו ב[[טמפרטורה|טמפרטורות]] נמוכות במיוחד, מתחת לטמפרטורת המינימום שבה תוכנן לפעול. עם ההכרה במגבלות של הקרבין ובכך שנועד להחליף את [[אקדח]] ה[[קולט M1911]] ולא את ה-[[M1 גאראנד]] פחתה כמות התלונות על הקרבין בקרב [[לוחם|לוחמי]] קו-קדמי, אף שרבים מהם עדיין העדיפו את הגאראנד הכבד והחזק יותר.