מלחמת העצמאות של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

| מפה=

}}

'''מלחמת העצמאות של ארצות הברית''' (ב[[אנגלית]]: '''American Revolutionary War''') שנערכה בין השנים [[1775]] - [[1783]] היא חלק מן [[המהפכה האמריקנית]]. המלחמה הייתה, לפחות בתחילתה, [[מרד]] או [[מלחמת אזרחים]] בין השלטון ה[[ממלכת בריטניה הגדולה|בריטי]] ה[[קולוניאליזם|קולוניאלי]] לבין [[שלוש עשרה המושבות|13 המושבות הבריטיות]] ב[[אמריקה הצפונית]]. המלחמה הייתה שיאה של המהפכה הפוליטית האמריקאית, שבה [[מרד]]ו המתיישבים הבריטים ב[[מלוכה]] הבריטית. לאחר התאספות [[הקונגרס הקונטיננטלי]] השני ב[[פילדלפיה]] בשנת [[1775|1775,]] ובעקבות [[קרבות לקסינגטון וקונקורד]], התחזקה הסיעה הרדיקלית בקונגרס שתמכה בהיפרדות מוחלטת מבריטניה. עם החרפת האירועים שהובילו במהרה ל[[המערכה על בוסטון|מצור על בוסטון]], החליט הקונגרס על הקמת [[הצבא הקונטיננטלי]], ועל [[ג'ורג' וושינגטון]] כמפקדו העליון. אירועים אלו הגדילו דרסטית את כוחה של הסיעה שתמכה בעצמאות, ובשנה שלאחר מכן [[הכרזת העצמאות של ארצות הברית|הכריז הקונגרס על עצמאות]] והפך את [[שלוש עשרה המושבות]] ל[[ארצות הברית|ארצות הברית של אמריקה]].

 

 

===מסיבת התה של בוסטון===

{{ערך מורחב|מסיבת התה של בוסטון}}

למרות טבח בוסטון ותוצאותיו, המשיכו ההתנגשויות בין התושבים שהתמרדו נגד "חוק התה" לבין השלטונות הבריטים. אחד המוחים היה [[ג'ון הנקוק]] - סוחר שספינתו עוקלה בטענה להברחה. תגובתו ה"מרה" הייתה ארגון חרם על התה של "[[חברת מזרח הודו הבריטית]]" שיובא מ[[סין]]. חרם זה הותיר את החברה עם מלאי גדול ללא סיכוי נראה לעין למוכרו, מכיוון שהיו מבריחים שהבריחו תה ללא מכס. כדי לפתור את הבעיה ולאפשר לחברה להתחרות במבריחים, פטר אותה הפרלמנט ממכס. במחאה, סירבו רוב הנמלים במושבות לאפשר את עגינת ה[[אונייה|אוניות]] של החברה. לבסוף נמצא פתרון בדמות עגינת האוניות בנמל בוסטון תחת ליווי ספינות משמר בריטיות.

===קרבות לקסינגטון וקונקורד===

{{ערך מורחב|קרבות לקסינגטון וקונקורד}}

באפריל [[1775]], שלח גנרל [[תומאס גייג' (גנרל)|תומאס גייג']] - מפקד הצבא הבריטי ומושל מסצ'וסטס - גדוד לקונקורד כדי להחרים מחסני נשק. ב-[[19 באפריל]] נפגש אותו הגדוד עם אנשי מיליציה, ליד העיירה לקסינגטון. בקרב שהתחולל ליד העיירה, הובס הכוח הבריטי והוכרח לחזור לבוסטון, שם הכריזה אספת המחוקקים על הגנרל כאויב המולדת. הייתה זו "[[הירייה שנשמעה ברחבי העולם]]".