כריכת רגליים – הבדלי גרסאות

'''כריכת רגליים''' או '''רגלי לוטוס''' (ב[[סינית מסורתית]]: 纏足, בסינית פשוטה: 缠足 - "שאנזו" - מילולית "רגליים כרוכות") הוא שמו של [[מנהג]] שהיה נפוץ ב[[סין]] עד ראשית [[המאה ה-20]], בו קשרו [[רגל|רגלי]] ילדות צעירות (לרוב בגילאי 7-4) על מנת למנוע את גדילתן ולהעניק להן מראה שייחשב אידאל של יופי. כריכת [[בד]] סביב הרגל כשהיא מקובצת הביאה לשבירת [[עצם|עצמות]] הרגל, ושמירת גודלה של הרגל כך שלא יעלה על 10 - 15 ס"מ. כריכה זו ניוונה, עיוותה ועיקמה את כפות הרגליים והביאה לשיתוקן. רגליים כרוכות שגודלן 7 ס"מ נחשבו לאידאל של יופי וכונו '''רגלי לוטוס מוזהב''', בעוד שרגליים שגודלן גדול יותר (עד 15 ס"מ) כונו '''רגלי לוטוס מוכסף''' ונחשבו לאידאל של יופי רב יותר.

 

 

==הקשר למשיכה מינית ויופי==

מנהג זה משמש כדוגמה בקרב סוציולוגים ואנתרופולוגים ל[[נכות]] כמושא למשיכה מינית. הסינים ראו ברגליים הקשורות [[אובייקט מיני]]{{הערה|1=לואיזה לים,

[http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=8966942 Painful Memories for China's Footbinding Survivors] }} ואידאל של יופי - וזאת מאחר שהרגליים תמיד הוסתרו בנעליים מעוטרות וכך שידרו לכאורה יופי. עצם ההסתרה התמידית הביאה ל[[ארוטיקה|ארוטיזציה]] של הרגליים. אלמנט ארוטי נוסף הייתה צורת ההליכה של הנשים שנגרמה בשל קשירת הרגליים.