לוחמה ביולוגית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Biohazard symbol.svg|שמאל|ממוזער|200px|הסמל הבינלאומי לסכנה ביולוגית]]
'''לוחמה ביולוגית''' היא שימוש ב[[אורגניזם]] או [[רעלן]] כ[[נשק להשמדה המונית]], במטרה להדביק את הקורבן ב[[מחלה]] מתוך מטרה להמיתו, להביאו לאי יכולת לחימה או לפציעתו. לוחמה ביולוגית היא בעלת השלכות לא צפויות, לצד המותקף, המתקיף ולצדדים אחרים שאינם מעורבים ב[[קרב|לחימה]]. בשל כך [[אמנת הנשק הביולוגי]] אוסרת על שימוש בה. יחד עם זאת ישנן מדינות אשר ממשיכות בפיתוחו בסתר. על אף מאמצים רבים בפיתוח וייצור במגוון מדינות, הנשק הביולוגי לא קנה מקום של אמצעי נשק מרכזי באף מלחמה בעת המודרנית.
 
בפיתוח לוחמה ביולוגית משתמשים בדרך כלל ב[[מיקרואורגניזם]] טבעיים ואלימים. תהליך הפיכתם לנשק כולל: גידול בקנה מידה גדול, ייצובם בנוזל או הפיכתם לאבקה והשמתם ב[[פצצת אוויר|פצצות אוויר]] או [[טיל]]ים למיניהם.{{הערה|1=[http://www.academy.ac.il/data/reports_data/48/biotech_heb_Apr2009.pdf מחקר ביוטכנולוגי בעידן הטרור], דו"ח שאושר ב{{ה|אקדמיה הלאומית הישראלית למדעים}} וב{{ה|מטה לביטחון לאומי}}, 2008, עמוד 25.}}
 
לנשק הביולוגי מאפיינים המתאימים אותו גם לשימושם של [[ארגון טרור|ארגוני טרור]]. הוא מאפשר להסתפק בכמויות קטנות של חומר, דבר המאפשר את הסתרתו; אפשר לפזרו בחשאי מבלי להשאיר סימנים; יכול לגרום למספר רב של נפגעים; אפקט פסיכולוגי קשה המאפשר פגיעה כלכלית, חברתית ומדינית. התפתחות ה[[ביוטכנולוגיה|ביוטכנולוגית]] מאפשר לפתח זנים אלימים ועמידים יותר. חופש המידע הופך מידע זה לזמין עבור ארגוני טרור.{{הערה|1=[http://www.academy.ac.il/data/reports_data/48/biotech_heb_Apr2009.pdf מחקר ביוטכנולוגי בעידן הטרור], דו"ח שאושר ב{{ה|אקדמיה הלאומית הישראלית למדעים}} וב{{ה|מטה לביטחון לאומי}}, 2008. עמוד 26.}}פעולות אלה מכונות [[טרור ביולוגי]]. במהלך שנות ה-2000 נעשו ניסיונות לפיתוח יכולות כאלו בקרב מספר ארגוני טרור.
 
עד היום לא נעשה שימוש בלוחמה ביולוגית ככלי נשק עיקרי ב[[מלחמה]]. בעשור האחרון התגלו מספר ניסיונות של ארגוני טרור להשתמש בלוחמה ביולוגית בקנה מידה קטן. ב-[[1979]] התרחשה [[תאונה]], ראשונה מסוגה, במכון לפיתוח נשק ביולוגי ב[[סברדלובסק (מחוז)|מחוז סברדלובסק]]. המידע על התאונה ונזקיה יצא לאור רק לאחר [[נפילת ברית המועצות]].
 
==היסטוריה צבאית==
שורה 23 ⟵ 21:
===במלחמה הקרה===
בתקופת המלחמה [[המלחמה הקרה]] בוצע מחקר רב בלוחמה ביולוגית על ידי [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]]. בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הוחלט על [[אמנת הנשק הביולוגי]], במסגרתה התחייבו מרבית מדינות העולם על הפסקת פיתוח, השמדת מאגרים ואי שימוש בנשק ביולוגי. אף על פי כן, ידוע כי בכמה מדינות נמשך פיתוח בסתר עוד שנים רבות, בחלקן עד ימינו. בין היתר, נודע אחרי נפילת ברית המועצות כי זו המשיכה לפתח נשק ביולוגי ואף ישנם דיווחים כי [[צבא]] ארצות הברית פיתח [[נבג]]י גחלת במתקן לפיתוח נשק כימי וביולוגי ב[[יוטה]] לפחות עד [[1992]].
 
עד היום לא נעשה שימוש בלוחמה ביולוגית ככלי נשק עיקרי ב[[מלחמה]]. בעשור האחרון התגלו מספר ניסיונות של ארגוני טרור להשתמש בלוחמה ביולוגית בקנה מידה קטן. ב-[[1979]] התרחשה [[תאונה]], ראשונה מסוגה, במכון לפיתוח נשק ביולוגי ב[[סברדלובסק (מחוז)|מחוז סברדלובסק]]. המידע על התאונה ונזקיה יצא לאור רק לאחר [[נפילתהתמוטטות ברית המועצות]].
===במזרח התיכון===
עיראק עסקה שנים רבות בפיתוח נשק ביולוגי. ידוע כי השלימה פיתוח נשק זה לפני [[מלחמת המפרץ]]. ידוע כיום כי הוחלט לתקוף את עיראק אם היא תעשה שימוש בנשק זה. החשדות כי עיראק המשיכה לעסוק בפיתוח נשק ביולוגי בדרכים שונות היו אחד מהגורמים לפתיחת [[מלחמת המפרץ השנייה]].
שורה 30:
על פי פרסומים זרים עוסק [[המכון למחקר ביולוגי בישראל]] בפיתוח נשק ביולוגי. המכון עוסק במוצהר בפיתוח אמצעי התגוננות נגד נשק ביולוגי. במסגרת זאת, ידוע על ניסויים שנערכו בחיילים.
===כיום===
למרות פיתוח הלוחמה הביולוגית, עד היום לא נעשה שימוש בלוחמה ביולוגית ככלי נשק עיקרי ב[[מלחמה]] או ב[[שדה קרב]]. בעשור האחרון התגלו ניסיונות של ארגוני טרור להשתמש בלוחמה ביולוגית בקנה מידה קטן. ב-1979 התרחשה תאונה, ראשונה מסוגה, במכון לפיתוח נשק ביולוגי ב[[סברדלובסק (מחוז)|מחוז סברדלובסק]]. המידע על התאונה ונזקיה יצא לאור רק לאחר התמוטטות ברית המועצות.
 
==פתוגנים וגורמי פתוגניות בשימוש (רשימה חלקית)==