הפורוורד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אברהם קאהאן
←‏היסטוריה: אברהם קאהאן
שורה 10:
'''פארווערטס''' נוסד ב-[[22 באפריל]] [[1897]] כ[[עיתון|עיתון יומי]] בידי 50 '[[סוציאליזם|סוציאליסטים]] דוברי יידיש', כפי שנהגו אז להגדיר עצמם יהודים שפעלו במסגרות יהודיות אך סלדו מרעיונות [[לאומיות|לאומיים]] מוצהרים כמו ה[[ציונות]]. השפעתו של [[אברהם קאהאן]], מי שהיה לימים לדמות המפורסמת ביותר בתולדות העיתון, בשנים הקריטיות בחיי העיתון, הייתה – בניגוד למורשת שהוא עצמו טיפח – זניחה; הוא פרש מהנהלת העיתון מספר חודשים לאחר הקמתו, ושב למערכת רק כעבור כמה שנים שבהן 'עשה לביתו', בעוד שותפיו לדרך עומסים על כתפיהם את 'שבע השנים הרזות' של העיתון.
 
הגורמים להקמת העיתון היו קשורים במאבק בקרב הסוציאליסטים דוברי היידיש בשאלת הפרשנות לסוציאליזם. שמו של העיתון, כמו גם האוריינטציה הפוליטית שלו, נשאלו שניהם מן היומון המרכזי של [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה]] ([[1891]]–[[1933]]), ''Vorwärts'' (שאופן [[הגייה|הגייתו]] ומשמעותו זהים). ואכן, בתחילת דרכו הגן פארווערטס על ה[[איגוד מקצועי|איגודים המקצועיים]] וצידד ב[[סוציאליזם]] [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] מתון. העיתון היה קשור ל'{{ה|בונד}}'; ליתר דיוק, בונדיסטים שהיגרו מ[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] לארצות הברית ראו בו את ביתם הטבעי. עם זאת, לא היה זה בטאון התנועה. עד שנת [[1917]] החזיק העיתון בקו [[אנטי ציונות|אנטי-ציוני]] חריף. לאחר [[הצהרת בלפור]] החל העיתון, יחד עם גורמים רבים ב[[יהדות ארצות הברית]], להרפות מעמדתו האנטי-ציונית החריפה. הלך העיתון ונהיה אט אט בלתי-ציוני (להבדיל מאנטי-ציוני), ובמהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] אפילו פרו-ציוני. ב-[[1925]] ביקר כאהןקאהאן ב[[ארץ ישראל]] וזכה לאירוח חם מצד אנשי [[תנועת העבודה]] הציונית, בראשם [[ברל כצנלסון]] ו[[דוד בן-גוריון]]. כאהןקאהאן שב וביקר בארץ ישראל ב-[[1929]], ובשנים הבאות היווה כתובת ראשית וטבעית לביקוריהם של ראשי [[מפא"י]] באמריקה.
 
מראשית דרכו תמך העיתון ב{{ה|מפלגה הסוציאליסטית האמריקנית}} (SP), כחלק מתפיסתו ה[[רדיקליות|רדיקלית]] (עם זאת, יש לציין כי עד [[1917]] שיתף עיתון פעולה עם הגורמים השמרניים ביותר ברחוב היהודי, בראשם [[ג'ייקוב שיף]], איש הפיננסים שנודע בכינויו '[[משפחת רוטשילד|רוטשילד]] האמריקאי'). אולם כשם שבמהלך [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] הלך ונטה לכיוון הציוני מבחינה יהודית, כך הלך והתקרב ל{{ה|מפלגה הדמוקרטית}}, וב-[[1932]] הנחה העיתון את קוראיו לתמוך ב[[פרנקלין רוזוולט]] ובכך השלים חבירה לכוחות הפרוגרסיביים.