הבדלים בין גרסאות בדף "חפץ חיים (קיבוץ)"

(ניקוד שם הערך. ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מֵיזָם נִקּוּד שְׁמוֹת עֲרָכִים)
הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.
== היסטוריה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נחמה מרכוס|שם=לעבדה ולשמרה|מו"ל=קיבוץ חפץ חיים|שנת הוצאה=1992}}}} ==
מקימי הקיבוץ הוקם על ידיהיו עולים מ[[יהדות גרמניה]] שהתעוררו לציונות בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] (1929) ו[[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]]. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה ב[[כפר סבא]] וב[[פתחובפתח תקווה]], לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה התהוותהמנתה מ-7כשבעה מייסדים שגרו באוהלבאוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם שום בעלות עליו.
 
אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה [[פרדס]]ים בסביבת [[רחובות]] ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהל וארגז ענק של ליפט. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העלייה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.
 
== מקור השם ==
הקיבוץ נקרא, עוד ב[[גרמניה]],בשמו על שם ספרהספר [[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]] לאורשל רבי ישראל מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי הקיבוץ את מחברהרב הספרובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.
 
== העלייה לקרקע ==
את אדמות המקום שעליו יושב היום קיבוץ חפץ חיים נקנו על ידיקנתה [[הקרן הקיימת|הקרן הקיימת לישראל]] ויושבוועליהן התיישב הקיבוץ כפר סאלד לראשונה ב-[[15 באוגוסט]] [[1937]], במסגרת יישובימבצע [[חומה ומגדל]]. יישוב זה כונה אז "שער הנגב" וגם "כפר סאלד". לאחר מספר שנים עברו יושביתושבי המקום, ב-[[13 בנובמבר]] [[1942]], ל[[אצבע הגליל]], ל[[כפר סאלד]]{{הערה|1=[[יהודה זיו]], "[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/273009.html חוות שנלר]", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"}}.
 
שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, [[חלוציות|חלוצים]] דתיים מ[[גרמניה]], חברי "[[תנועת עזרא|עזרא]]" ו"[[אגודת ישראל]]", ששהו בהכשרה משנת [[1933]]{{הערה|1="[[כל מקום ואתר]]", מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]] 1980}}ליד [[כפר סבא]] ובגדרה, אל האדמות הנטושות של "שערכפר הנגב"סאלד. חברי הגרעין ביקשו לקיים אתקיבוץ השומר תורה ומצוות ומקפיד בייחוד על המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן, בהתאם להנחיות של [[החזון איש]]. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.
 
בעשורלקראת הראשוןסוף שלשנות המדינההתשעים, לאהקיבוץ צלחהשקע דרכובחובות שלכבדים הקיבוץולכן והואהחל שקעבתהליך בחובותההפרטה שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}. כיום הקיבוץ, כמרבית הקיבוצים, סיים את תהליך ה[[הפרטה]]. וכיום הוא '''מופרט לחלוטין.'''
 
אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות|ביצוע תכנית ההתנתקות]] אירח הקיבוץ רבים ממפוני [[גוש קטיף]] במלון והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק במיוחד נוצר עם קהילת [[גני טל]] שהחליטו להצטרףלהתיישב לקיבוץעל אדמות הקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. הסכם על כךההסכם נחתם בנובמבר 2008{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/180/004/z07/12004180.z07.htm עע"ם 418/12]}}. כיום ([[2011|2013]]) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים, בקרקעותעל הקיבוץאדמות שהיו שייכות לקיבוץ.
 
רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב [[הלל ברוקנטל]] זצ"ל והרב ד"ר [[קלמן כהנא]] זצ"ל. כמו כן כיהנו בתפקיד רב הקיבוץבקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר [[הושע רבינוביץ.|הושע רבינוביץ]], והרבהרב זאב פאטשינו. כיוםזצ"ל הרבוממשיך הואלכהן עד היום- הרב שמואל רוזנפלד.
 
== הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות ==
הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת [[אגו"י]], וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והייתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון בשיח ההלכתי. בין השאלות היו שאלתהשאלות קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכדומה. השאלות הועמדוהובאו לפני רבנילרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו ל[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]], שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו מספר פעמים אחדות.
 
== <big>ענפים</big> ==
ענפי המשק כללו [[רפת]], [[לול]], [[מדגרה]], גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם '[[מדרשת הארץ ומצוותיה]]', [[פארק מים]], מלון "ציפורי בכפר" (ראה אתר אינטרנט) וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל מגבונים "פאלאס" וחנות המפעל שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.
 
== הדתהחינוך בקיבוץ ==
בקיבוץ נמצאתשוכנת [[אולפנת "צביה חפץ חיים"]] ותנועתופועלת בתנועת נוער [[בני עקיבא]]. בעבר התנועהתנועת הנוער הייתה עזרא, התנועהשחניכיה שהקימההקימו את הקיבוץ. בעבר היה קייםשכן בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ל[[יד בנימין]].
 
הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.
 
== הדת בקיבוץ ==
== האידאולוגיה של הקיבוץ ==
קיבוץ ח"ח הינוהוא קיבוץ דתי-לאומי שפועליםהפועלים בו 3 בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי) אבל ביסודובייסודו הקיבוץ הוא אשכנזי.
 
== לקריאה נוספת ==
נחמה מרכוס, לעבדה ולשמרה, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992-ספר שמסקרהמסקר את כל תולדות קיבוץ החפץחפץ חיים, (בקיצור- ח"ח)
 
==קישורים חיצוניים==
משתמש אלמוני