אופציה בינארית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 19:
ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]], לא קיימות אופציות בינאריות. המסחר באופציות בינאריות ב[[ישראל]] התבצע כיוזמה מסחרית פרטית ולא תחת המסגרת של הבורסה. האופציות הללו אינן סחירות מחוץ לחברות בהן מתבצע המסחר, אין אפשרות לכתוב אותן אלא רק לקנות אותן, כאשר הקנייה מתבצעת מול החברה המנפיקה את האופציות ולא מול משקיעים, וניתן למעשה [[הימורים|להמר]] על הכיוון של תנועת נכס הבסיס ביחס הימורים בעל [[תוחלת]] שלילית. בדרך כלל האופציה פוקעת בטווח קצר מאוד של דקות עד שעות מעטות, כך שלא ניתן באמת להעריך את הכיוון אליו ינוע הנכס, אלא מדובר למעשה ב[[הימורים]]. כך למשל, אתר "איטריידר", העוסק במסחר באופציות דיגיטליות, הבליט בפרסומת שלו את הרווח הצפוי בפעילות זו, ובהערת שוליים באותיות זעירות השלים את המידע: "המסחר באופציות בינאריות כרוך בסיכון גבוה. באפשרותך להרוויח בין 71-65% על כל אופציה שפוקעת בתוך הכסף או להפסיד 85% באופציה שפוקעת מחוץ לכסף."{{הערה|1=ארכיון של [http://archive.is/W59O9 אתר איטריידר]}} למעשה מדובר במקרה הזה על תוחלת תשואה שלילית של בין -8.3 לבין -11.8%.
 
ביולי 2016 פעלו מספר חברות פרטיות בבעלות ישראלית המעניקות שירותי מסחר באופציות בינאריות לתושבי חוץ, בדרך כלל באמצעות [[חברות חוץ]] ו[[חברות זרות]]. חלק מהחברות נדרשות לעמוד בקריטריונים שונים הנוגעים לרגולציה של המדינות השונות וחלקן פועלות ללא רישיון כלל, בהתאם לחוק המקומי, כגון קנדה ואוסטרליה. ביקורת בין לאומית רחבה נמתחה על מעורבותם של אנשי עסקים הפועלים מישראל בנושא {{הערה|1={{דבר ראשון|עמר כהן|איך הפכה ישראל לקזינו פיננסי|37483|18 באוקטובר 2016}}}}{{הערה|1={{דבר ראשון|עמר כהן|סיפורם של הקורבנות|38670|27 באוקטובר 2016}}}}. חברות ישראליות רבות דואגות בשנים האחרונות להעביר את פעילותן לקפריסין ולמדינות זרות נוספות המקלות על הפעילות באופציות בינאריות.
 
=== הרגולציה בישראל ===