כרטיס חיוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח: {{שם|כַּרְטִיס חִיּוּב}} |
מ ←סוגי כרטיסי חיוב: http://hebrew-academy.huji.ac.il/milim/halufot/pages/default.aspx |
||
שורה 6:
* '''[[כרטיס אשראי]]''' (credit): הסוג הנפוץ ב[[ישראל]] של כרטיס חיוב. בתשלום באמצעותו, חיוב הלקוח יכול להתבצע באופן דחוי ביחס לזמן התשלום לספק. דחייה זו בתשלום היא למעשה סוג של [[הלוואה]] ללקוח. חיוב הלקוח עשוי להתבצע במועד קבוע אחת לחודש, אך ישנה אפשרות לדחות את התשלום יותר, במסגרת הסכמי תשלומים או באמצעות קביעת תקרה לחיוב חודשי. תחת קטגוריה זו נמצאים כרטיסים מסוגים שונים, כמו כרטיס חיוב דחוי (כרטיס האשראי הנפוץ בישראל, המחויב ישירות מחשבון עו"ש עבור התשלומים שנצברו בו לתשלום במועד חיוב חודשי קבוע או מידי), כרטיס אשראי "מתגלגל" (בו מעבר לאפשרויות הקיימות לפריסה ודחייה של תשלומים בכרטיס חיוב דחוי "רגיל", ניתן לגלגל באופן מובנה כמעט את כל סכום החיוב החודשי בכרטיס לחודש הבא, בתוספת ריבית), כרטיס לבתי עסק מוגדרים (למשל, כרטיס מועדון המאפשר להשתמש בו רק ברשתות החברות במועדון. הדוגמה הבולטת ביותר היא כרטיס "LifeStyle", לפני שהפך ל-"LifeStyle PLUS").
* '''[[כרטיס חיוב מיידי]]''' או '''כרטיס בנק''' (debit): בכרטיס חיוב מיידי, [[חשבון בנק|חשבון הבנק]] של הלקוח מחויב בכל תשלום באופן מיידי, כאשר התשלום מועבר לספק. הכרטיס הנפוץ ביותר מסוג זה בארץ הוא כרטיס [[ישראכרט]] (או [[מסטרקארד]]) דיירקט של תשלובת ישראכרט. כרטיסים נוספים כאלה הם כרטיסי ויזה אלקטרון של כא"ל המונפקים בעיקר תחת המותג "מפתח כסף" של [[בנק דיסקונט]].
* '''[[כרטיס נטען]]''' או '''כרטיס תשלום''' (Prepaid) (על פי [[האקדמיה ללשון העברית]]: כַּרְטִיס מְשֻׁלָּם (מֵרֹאשׁ)): כרטיס שיש לטעון אותו מראש בסכום המרבי לחיוב. כל תשלום מופחת מיתרתו של הלקוח, וכאשר היתרה מתאפסת יש לטעון אותו מחדש במידה ומדובר בכרטיס לטעינה רב פעמית, או לרכוש כרטיס חדש במקרה ומדובר בכרטיס לטעינה חד פעמית. היות שבכרטיס כזה הלקוח משלם למעשה מראש, הוא מהווה סוג של הלוואה של הלקוח למסלקה (או הפקדה). בישראל מונפקים כרטיסים כאלה במותגים "Cash Card" (של [[לאומי קארד]]), "ישראכרט Web" ומועדון חברתי נטען "[[רמי לוי]]" (של תשלובת ישראכרט) ו"ויזה נטען" (של [[Cal]]) ב[[דואר ישראל]]. צורה דומה של כרטיסים היא [[תו קנייה|כרטיסי מתנה]] נטענים. כמו כן, קיימים כרטיסים נטענים המאפשרים משיכת מזומן מכספומט או מבית עסק, בגובה היתרה בכרטיס.
השימוש בכרטיסי חיוב בישראל מוסדר ב[[חוק]] כרטיסי החיוב, התשמ"ו, 1986.
| |||