משפט תאלס – הבדלי גרסאות

השם לשני המשפטים ניתן במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] בצרפת ובאיטליה מחד ובגרמניה מאידך. באותה עת גברה ההתעניינות בהיסטוריה של המתמטיקה והתחקות אחר מקורותיה. לכך התחבר צורך [[דידקטיקה|דידאקטי]]: לתת שמות למשפטים שנחשבו מרכזיים בספרי הלימוד. בחירת שמות מתמטיקאים מהעת העתיקה ובפרט מ[[יוון העתיקה|יוון]], ערש התרבות המערבית, עשוי היה להקנות ערכים של חשיבות ומסורת{{הערה|מאמר באנגלית: משפט תאלס: מחקר על מתן שמות למשפטים בספרי גאומטריה לבתי הספר http://journals.tc-library.org/index.php/hist_math_ed/article/viewFile/189/184}}. שני משפטים אלה ( או הקרובים להם מאוד ) הם מבין חמשת המשפטים הידועים כהשגיו של תאלס, אך אין עדויות לכך שהוכיח אותם.

הבחירת במשפטים שונים בצרפת ובגרמניה היא עדות לשוני בשתי המדינות בגישה לגאומטריה. הצרפתים הושפעו מסיפרו של [[אדריאן-מארי לז'נדר]] "יסודות בגאומטריה". לז'נדר הקדים את חקירת ה[[מעגל]] ( פרק שלישי בספר [[יסודות (ספר)|יסודות]] של [[אוקלידס]]) לחקירת ה[[משולש]] וה[[מקבילית]] ( פרק ראשון ושני ). ה[[מרחב אפיני|גאומטריה האפינית]] וה[[גאומטריה פרויקטיבית|גאומטריה הפרויקטיבית]] שהתפתחו באותה תקופה העמידו במרכז את ה[[יחס (בין מספרים)|יחסים]] בין [[קטע (מתמטיקה)|קטעים]] בעוד שאצל אוקלידס הם מופיעים בפרק שש כ[[דמיון משולשים]]. הפיכת סדר הפרקים הצביעה על שינוי מהותי בתפישה. לפיכך בחרו הצרפתים במשפט שדן ביחסים בין קטעים. הגרמנים דגלו ב[[גאומטריה אוקלידית|גאומטריה האוקלידית]], הקפידו על הסדר שבספרו ומרכזיות [[משפט פיתגורס]] ולכן בחרו במשפט שמתחבר לנושא המשולש ( משולש התחום במעגל ).