פזמון ליקינתון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BDaniel (שיחה | תרומות)
קו מפריד בטווח מספרים
מ ש
שורה 15:
{{שם|פזמון לַיָקינתון}} (לעתים נכתב '''יקינטון'''; במקור ב[[כתיב חסר]]: '''יקִנתון'''; ידוע גם ב[[אינציפיט|שורתו הראשונה]]: '''לילה לילה מסתכלת הלבנה''') הוא [[שיר ילדים]] [[זמר עברי|עברי]] מאת [[לאה גולדברג]] ([[שירה|מילים]]) ו[[רבקה גוילי|רבקה גְּוִילי]] ([[לחן]]) שנכתב ב[[תל אביב]] בראשית שנת [[1940]]{{הערה|על פי גרסאות אחדות, בסוף [[1939]] ([[אריאל הירשפלד]], "רישומו של מקום שרק כאן היה כמוהו", '''[[הארץ]]''', תרבות וספרות, 15 באוקטובר 1999).}} לכבוד [[ט"ו בשבט]] [[ת"ש]].
 
זהו [[שירה לירית|שיר לירי]]-[[עלילה|סיפורי]] שמוקדו הוא [[פרח|פריחתו]] של [[יקינתון (פרח)|צמח יקינתון]] קטן בגינה, שהיו שהציעו לראות בו כמכ[[סמל|מסמל]] ילד רך. הצמח זוכה לדאגתה של הלבנה ובעקבות זאת לגשם שממטירים העננים על האדמה; הוא מגיב בשמחה ובפריחה, ובני האדם, בהם האֵם (ה[[דובר (שירה)|דוברת]]) ובנה, הנוכחים בפריחתו, שרים לכבודו את הפזמון, ושמחה שוררת בגינה. הלחן לשיר, אף שהוא קצר, בונה מהלך מורכב שלם. הוצע שהקשר הקרוב בין שתי היוצרות בא לידי ביטוי בתיאום הזורם שבין מילות השיר למנגינתו.{{הערה|שם=יונתן, פרח לאור-ירח, הורים וילדים 15|[[צפירה יונתן]], שירים להורים {{!}} "פרח לאור-ירח: על "פזמון ליקינתון" ללאה גולדברג", '''[[הורים וילדים]]''', 15 (1989), 23.}}
 
הפזמון הושר לראשונה ב"[[קול ירושלים]]" בפי הזמרת [[מרים סגל]] – שעבורה הולחן השיר – וזמן קצר לאחר מכן, ב-[[22 בפברואר]] 1940, ראה אור לראשונה, מעל דפי השבועון "[[דבר לילדים]]", שעבורו חיברה גולדברג את השיר. בהמשך נכלל השיר בספר שירי הילדים של גולדברג "[[מה עושות האיילות]]" ([[ספרית פועלים]] – 'אנקורים', [[1949]]), ומאז ועד ימינו הוא נדפס פעמים רבות, בלוויית [[איור]]יהם של אמנים שונים, וזכה ל[[עיבוד מוזיקלי|עיבודים]] ולעשרות [[גרסת כיסוי|ביצועים]]. הפזמון, שהוא משירי הילדים הידועים ביותר של גולדברג, כמו גם לחנהּ הידוע ביותר של גוילי, היה ל[[שיר ערש]] פופולרי ולאחד משירי הילדים המוכרים והאהובים ב[[ישראל]], והוא נחשב ל[[נכס צאן ברזל]] של [[זמר עברי|הזמר העברי]].
שורה 64:
 
===הריאליה שביסוד השיר===
[[קובץ:Teena Feiwel & Arié Ouriel in Tel Aviv c. 1943.jpg|שמאל|250px|ממוזער|אריה אוריאל עם אחותו תאנה פייבל, תל אביב 44–19431943-44]]
 
נושא השיר – פרח המבקש לפרוח בארץ חדשה – נסמך כאמור על חוויית החיים של המשוררת. אך בנוסף, תיאור הגינה ובה היקינתון נטוע ככל הנראה ב[[חיים אישיים|התנסותה היומיומית]] של המשוררת בתקופת חיבורו של השיר. יותר מחצי מאה לאחר פרסום השיר סיפרו תאנה פייבל ואריה אוריאל – הם אריה ותאנה מקומה ב' בספרה של גולדברג "[[ידידי מרחוב ארנון|ידידַי מרחוב ארנון]]", שכילדים, בסוף שנות ה-30, התגוררו בקומה שמעל המשוררת ברחוב ארנון 15 והיו מיודדים עִמהּ{{הערה|1="אני גרה בקומה א', ובקומה ב' גרים אריה ואחותו תאנה. אריה הוא בן תשע ועולה לכתה ד', ותאנה גדולה ממנו שנתַים." (לאה גולדברג, '''[[ידידי מרחוב ארנון|ידידַי מרחוב ארנון: (ארבעה ספורים)]]'''; ציֵּר: [[רנצו לואיזדה]], מרחביה: ספרית פועלים ('אנקורים'), 1943, עמ' 12). על אריה כתבה שם כי "אריה הוא אחד מטובי ידידַי" ('''שם''', שם). אריה אוריאל סיפר לימים: "הייתי הידיד הטוב ביותר שלה. היום מותר לומר שהייתי כמין רכילאי, זה המספר לה על כל הסיפורים וההתרחשויות שאירעו ברחוב שלנו. [...] זו אמנם הייתה שכונה קטנה, אך יחד עם זאת הרחוב היה קטן וצפוף מאוד. היינו כמו משפחה, כולם ידעו האחד על האחר [...] נהגתי לספר לה על מה שמתרחש ברחוב, והיא קראה לי מדי פעם לבוא אליה. אנחנו גרנו מעליה ואהבתי לרדת לביתה מכיוון שצילה, אמה, הייתה אופה עוגיות נהדרות ומכבדת אותי בהן, בתוספת כוס תה. [...] היא אהבה אותי מאוד, היו לנו יחסים נפלאים, הרגשתי מאוד קרוב אליה." (אייל רובינשטיין, מאור זכריה, "הילד בן 60" {{!}} 'איך "שיר היקינטון" נולד', '''זמן תל-אביב''', 30 ביולי 2004 (להלן: רובינשטיין וזכריה, הילד בן 60), עמ' 50). ותאנה פייבל סיפרה: "בשבילי לאה גולדברג היא, קודם כל, דודה נחמדה וטובה, פתוחה ומבינה. הייתי נכנסת אליה הרבה. פשוט מצלצלת בפעמון ונכנסת. והיא תמיד היתה קשובה, לא דיברה הרבה, אבל ידעה להקשיב נהדר. היא לא הטיפה מוסר, אבל לפעמים יעצה עצות טובות. היא גם היתה נכנסת אלינו ואהבה לשמוע אותי מנגנת בפסנתר." (עמית לוינסון, בתים בתל-אביב משוררים וסופרים {{!}} "לאה גולדברג – רחוב ארנון", '''[[פסיפס (כתב עת)|פסיפס]]''' 34 (חורף תשנ"ז) (להלן: לוינסון, בתים בתל-אביב), עמ' 45). משפחתם ה[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטית]], שבמקור התגוררה ב[[ברלין]], עזבה את [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] כבר ב-[[1933]] עם [[עליית הנאצים לשלטון]] (רובינשטיין וזכריה, הילד בן 60; עוד על משפחת פייבל ראו: [http://lehi.org.il/?p=2275 פסח והילדגרד פייבל (אוריאל)] באתר העמותה להנצחת מורשת [[לח"י|לוחמי חירות ישראל (לח"י)]] וחלליהם).}} – על היקינתון שראתה המשוררת בגינה שמול דירתה האחורית. הילדה שבָּגרה, תאנה פייבל, סיפרה ב[[שנות ה-90]] כי "בצד של החצר שלנו, לאורך שביל הכניסה, היא ראתה את היקינתון, שעליו כתבה את השיר".{{הערה|לוינסון, בתים בתל-אביב (תשנ"ז), עמ' 45. פייבל הוסיפה להתגורר באותו בניין עצמו עד אחרית ימיה<!-- עד 2004 לפחות -->.}}