שעות זמניות – הבדלי גרסאות

עניינם של השעות הזמניות אינו מוזכר ב[[תלמוד]]. הראשון שהתייחס אליו הוא רבי [[אברהם בר חייא]]{{הערה|1= [http://www.daat.ac.il/daat/vl/haibur2/haibur201.pdf ספר העיבור] פרק שישיעשירי.}}, וה[[רמב"ם]] הרחיב שיטה זו והפכה נחלת הכלל{{הערה|1= פירוש המשנה [[מסכת ברכות]] פרק א משנה ב; שו"ת פאר הדור סימן מ"ד}}. וכן סבר ה[[רא"ש]]{{הערה|1= תוספות הרא"ש מסכת ברכות דף ג, ב}}. מבין ה[[ראשונים]] יש שמוכח מדבריהם שהם לא גרסו חידוש זה, ולדעתם כל זמני ההלכה, כאכילת חמץ וזמן תפילה, מתייחסים לשעות רגילות. ביניהם רבי [[ישראל איסרלין]], בעל "תרומת הדשן"{{הערה|1=תרומת הדשן סימן קכ"א, הובא ב[[רמ"א]] [[אורח חיים]] סימן תמ"ג סעיף א}}. כמה מה[[אחרונים]] קיבלו שיטה זו הלכה למעשה, והוכיחו כמותה מדברי [[ספר הזוהר]] ומדברי ה[[שפתי כהן|ש"ך]]{{הערה|1= ש"ך [[יורה דעה]] סימן קפד ס"ק ז }}, ביניהם רבי [[יעקב עמדן]]{{הערה|1=לחם שמים ברכות פ"א מ"ב, מור וקציעה סימן א וסימן תמ"ג }}, ה[[פני יהושע]]{{הערה|1= ליקוטים, מהדורא בתרא ברכות דף ג }}, [[יעקב ברוכין|בעל "משכנות יעקב"]]{{הערה|1= חלק א סימן עט }}, ורבי [[חיים אלעזר שפירא]] בעל "מנחת אלעזר"{{הערה|1= ח"א סימן סט }}. אך הלכה למעשה כמעט ולא התקבלה דעה זו, מלבד [[חסידות קומרנא]] הנוהגת בכך, על פי פסקו של רבם, רבי יצחק אייזיק ספרין, בספרו "שולחן הטהור" (סימן נח).