ויקיפדיה

היסטוריה של אירופה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
מ הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN#
שורה 126:
היסטוריונים רבים מחשיבים את הקיסר [[קונסטנטינוס]] (שלט בין השנים: 306 - 337), לשליט הראשון של הקיסרות הביזנטית. היסטוריונים אחרים מתארכים את תאריך תחילתה של הקיסרות הביזנטית בזמן שלטונו של [[תאודוסיוס הראשון]] (379 - 395) והחלפתה הרשמית של הדת [[פוליתאיזם|הפוליתאיסטית]] הרומית בדת הנוצרית, או עם מותו של תאודיסיוס בשנת [[395]] ופיצולה הסופי של הקיסרות הרומית למערב ומזרח.
 
הקיסרות, שנחשבה בימי הביניים לממשיכתה של הקיסרות הרומית, שמרה על המסורת הרומית-הלניסטית,{{הערה|1="The great armies of antiquity" {{ISBN |0-275-97809-5}} }} אך בעקבות השתלטותה של השפה היוונית והפיכתה לשפה המדוברת בקיסרות, נודעה הקיסרות בקרב אנשי התקופה כקיסרות של היוונים,{{הערה|1=Western travellers to Constantinople by K. N. Ciggaar}}{{הערה|1=Imperium Graecorum," "Graecia," "Yunastan," etc, other western names used were "the empire of Constantinople" (imperium Constantinopolitanum) and "the empire of Romania" (imperium Romaniae)}} בקרב העולם המוסלמי היא הייתה ידועה בעיקר בשם רומא,{{הערה|1=Tarasov (2004), 121}} בפי תושביה נקראה הקיסרות בשם "רומאנה" ולעצמם "רומאנים".{{הערה|1="רומא הקיסרית" מאת משה הדס, הוצאת ספרית מעריב, עמ' 158. }}
 
[[קובץ:Byzantine_Empire_animated-he.gif|שמאל|ממוזער|250px|הקיסרות הביזנטית לאורך השנים]]
שורה 152:
במזרח אירופה ובבלקן החלו לעלות כוחות חדשים, השבטים ה[[סלאביים]] שהתפשטו בכל מזרחה של אירופה בזמן נדידת העמים הראשונה החלו יוצאים מתקופת החשכה ומצמצמים פערים עם מערב אירופה. הראשונים להתגבש לכלל אומה היו ה[[סלאבים]] הדרומיים שישבו באזור הבלקן, [[בולגריה]] נוסדה בשנת [[681]] והפכה למדינה הסלאבית הראשונה בבלקן. האימפריה הבולגרית הראשונה התחזקה והייתה ליריבה העיקרית של הקיסרות הביזנטית. החל מהמאה ה-9 נחשבה מדינה זו למרכז התרבותי של העמים הסלאביים. הכתב הקירילי הופיע לראשונה ב-[[863]], ומעט אחר כך נוסדה המדינה הסלאבית המזרחית הראשונה, [[רוס של קייב]] התארוך המשוער הוא בשנת [[880]]. רוס של קייב נוסדה בידי סוחרים סקנדינבים ([[ורנגים]]) שנקראו "רוס" והתרכזו בעיר [[קייב]]. רוס של קייב התגלגלה לשלוש המדינות הסלאביות המזרחיות מודרניות, [[אוקראינה]] שבירתה קייב, [[רוסיה]] שבירתה [[מוסקבה]] ו[[בלארוס]] שבירתה [[מינסק]].
 
שלטונו של [[ולדימיר הראשון, נסיך קייב|ולדימיר הראשון]] (980-1015) ובנו [[יארוסלאב הראשון, נסיך קייב|יארוסלאב הראשון]] (1019-1054) נחשבים לתור הזהב של רוס של קייב, בתקופתם קיבלה המדינה את האמונה הנוצרית. חלק מהחוקרים סבורים כי המנהיגים הראשונים של הרוס של קייב היו סקנדינבים או ממוצא סקנדינבי והם שלטו על נתיניהם הסלאביים שהיוו את רובה של האוכלוסייה.{{הערה|1= Robin Milner-Gulland, The Russians, Blackwell Publishing, 1999, {{ISBN |0631218491}}, 9780631218494, p. 45}} הסקנדינבים נשארו בשלטון על העמים האלה לפחות עד לאמצע המאה ה-{{הערה|1=Michael Psellus: Chronographia, ed. E. Sewter, (Yale University Press, 1953), 91. and R. Jenkins, Byzantium: The Imperial Centuries AD 610-1071 (Toronto 1987) p. 307}}11.
 
במאה ה-9 נוסדה ממלכת [[מוראביה]] הגדולה (בשטחיה של [[צ'כיה]] ו[[סלובקיה]] של ימינו) שלא הצליחה לשרוד ונעלמה כבר בתחילת המאה ה-10. בסוף המאה ה-9 הגיעו עשרת שבטי ה[[מדיארים]] לאזור [[הונגריה]] המודרנית והתיישבו שם. במשך כמה עשרות שנים הטילו המדיארים את אימתם על חלקים נרחבים מיבשת אירופה, מ[[הים הבלטי]] שבצפון ועד ל[[מצר קורינתוס]] שביוון בדרום ועד לחצי האי האיברי שבדרום מערב. בשנת [[955]] התאחדו נגדם כמה שליטים אירופאים בהנהגתו של [[אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] והביסו אותם ב[[קרב לכפלד]]. לאחר קרב זה ביססו המדיארים ממלכה על אדמת הונגריה ששמרה על ההסדר הפאודלי וקיבלה עליה את האמונה הנוצרית.
שורה 159:
בשנת [[711]] פלשו ה[[מורים]] המוסלמים המורכבים רובם ככולם משבטים [[ברברים (עם)|ברברים]] ומעט [[ערבים]] בפיקודו של [[טארק בן זיאד]]. בסוף אפריל הם נחתו ב[[גיברלטר]] והחלו לעשות את דרכם צפונה. שנה לאחר מכן הצטרפו אליהם כוחות נוספים. במהלך שמונה שנות מלחמה כבשו המורים כמעט את כל חצי האי האיברי מידי ה[[ויזיגותים|וויזיגותים]]. טריטוריה זו נקראה בפי המוסלמים [[אל-אנדלוס]]. ניסיון נוסף להעמיק את הפלישה ליבשת נעשה כאשר כוחות מוסלמים המשיכו להתקדם צפונה בחצי האי האיברי וחצו את ה[[הרי הפירנאים|פירינאים]], אך ב[[קרב טור]] הובסו המוסלמים בידי הפרנקים שהונהגו על ידי [[קרל מרטל]] בשנת [[732]]. השפעתם של המוסלמים תרבותית וטכנולוגית על האזורים אותם כבשו ניכרת עד ימינו אלה.
 
העיר רומא שעם ראשית ימי הביניים נכבשה וירדה מגדולתה, לאחר התמוטטות האימפריה הרומית, איבדה את רוב אוכלוסייתה שבשיאה בתחילת המאה ה-1 מנתה כמיליון תושבים{{הערה|1=George Modelski, World Cities: –3000 to 2000, Washington DC: FAROS 2000, 2003. {{ISBN |0-9676230-1-4}}}} מנתה כעת כ-35,000 בלבד. אך למרות זאת, נשארה רומא מרכז ללימוד ולתרבות, תחת הדרכתה של הכנסייה הקתולית.
 
====רוס של קייב והתפשטות הנצרות במזרח אירופה====
שורה 231:
התנועה הפרוטסטנטית החלה כניסיון לרפורמה בכנסייה הקתולית. מאמינים רבים במערבה של אירופה היו מוטרדים ממה שראו כדוקטרינה שגויה וכרשלנות פושעת בתוך הכנסייה, במיוחד בכל הקשור למכירת [[כתב מחילה|כתבי מחילה]]. נושא נוסף בוויכוח המתפתח היה העיסוק בקניית משרות ותפקידים ושחיתות בתוך ההיררכיה הכנסייתית.
 
נהוג לציין בתליית [[95 התזות]] ב-[[31 באוקטובר]] [[1517]] על דלת הכנסייה ב[[ויטנברג|וויטנברג]] על ידי [[מרטין לותר]] את תחילתה של הרפורמציה.{{הערה|1=Simon, Edith (1966). Great Ages of Man: The Reformation. Time-Life Books. pp. pp. 120-121. {{ISBN |0662278208}}.}} אלה היו נקודות לדיון, המותחות ביקורת על הכנסייה והעומד בראשה. הנקודות השנויות ביותר במחלוקת נסובו סביב העיסוק במכירת כתבי מחילה ומדיניות הכנסייה לגבי [[כור המצרף]].
 
זמן קצר לאחר תחילתה של תנועת הרפורמה היא החלה להתפצל לאורך קווים דוקטרינריים ברורים. חילוקי דעות רוחניים בין לותר ל[[אולריך צווינגלי]], ומאוחר יותר בין לותר ל[[ז'אן קלווין]], הובילו לעלייתה של כנסייה פרוטסטנטית יריבה. לתהליך הרפורמה היו גורמים שונים והשפעות שונות במדינות אחרות. באנגליה המלך [[הנרי החמישי]], שפרש מהכנסייה הקתולית הקים את [[הכנסייה האנגליקנית]], בתהליך הנקרא [[הרפורמציה האנגלית]]. החלוקה הדתית הזו הביאה לגלים של מלחמות שהוצגו כדתיות, אך למעשה ביטאו אינטרסים פוליטיים עתיקי יומין.
שורה 298:
המהפכה התעשייתית החלה בסוף המאה ה-18 ב[[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה|ממלכה המאוחדת]], ממנה התפשטה לשאר ארצות אירופה, [[צפון אמריקה]] ובסופו של דבר לכל רחבי הגלובוס. תחילתה של המהפכה התעשייתית סימנה נקודת מפנה רבת משמעות בחברה האנושית; כמעט כל היבט של חיי היום יום הושפע בסופו של דבר בדרך כלשהי.
 
עם תחילת המהפכה התעשייתית בשלהי המאה ה-18 החל מעבר בכלכלת בריטניה, מכלכלה המבוססת על כוח עבודה ידני ועל בהמות עבודה לכלכלה המבוססת על ייצור על ידי מכונות. המהפכה החלה עם המיכון של תעשיית ה[[טקסטיל]], פיתוח טכניקות חדשות בתהליך ייצור הברזל, והגברת השימוש בפחם מזוקק. הרחבת המסחר התאפשרה עם פיתוחן של [[תעלה|תעלות]], דרכים משופרות ומסילות [[רכבת]]. פיתוחו של [[מנוע קיטור|מנוע הקיטור]] המופעל בעיקר על ידי פחם, הרחבת השימוש בגלגלי מים ובמכונות תעשייתיות (בעיקר בתעשיית הטקסטיל) חיזקו את השינוי הדרמטי בעליית יכולת הייצור.{{הערה|1=Business and Economics. ''Leading Issues in Economic Development'', Oxford University Press US. {{ISBN |0-19-511589-9}} [http://books.google.com/books?ie=UTF-8&vid=ISBN0195115899&id=CX9kBaVx4JkC&pg=PA98&lpg=PA98&sig=V0eO27c7koD8rrIV2EKv6-guB5s Read it]}} הפיתוח של כלים העשויים ממתכת בשני העשורים הראשונים של המאה ה-19 סייע בייצורן של עוד מכונות ייצור לסוגי תעשייה אחרים. ההשפעה על הכלכלה הבריטית התפשטה במהרה לכל רחבי אירופה וצפון אמריקה במהלך המאה ה-19, ובסופו של דבר הגיעה כמעט אל כל העולם.
 
השפעתה של המהפכה התעשייתית על החברה האנושית הייתה עצומה.{{הערה|1=Russell Brown, Lester. ''Eco-Economy'', James & James / Earthscan. {{ISBN |1-85383-904-3}} [http://books.google.com/books?ie=UTF-8&vid=ISBN1853839043&id=5aCyfUsHM6kC&pg=PA93&lpg=PA93&sig=1dsUat9P_-9dWWVRMpPt1udT8DQ Read it]}} היא דחקה את המבנה החברתי הישן - אצולה, כמורה ובני המעמד השלישי - לטובת מבנה חדש בן שני מעמדות: [[בורגנות|הבורגנים]] ו[[מעמד הפועלים]] (פרולטריון) במונחים של מבנה חברתי, המהפכה התעשייתית הייתה למעשה ניצחונו של מעמד הביניים של תעשיינים ואנשי עסקים (הבורגנים) על האצולה בעלת הקרקעות ובני המעמד הגבוה. אנשי עמל פשוטים מצאו הזדמנויות רבות יותר לתעסוקה במפעלים החדשים, אך עבודה זו הייתה, לעתים קרובות, תחת תנאי תעסוקה נוקשים בעלי שעות עבודה מרובות וקצב עבודה הנקבע על ידי המכונות ובתנאים שסיכנו את בריאותם ואת חייהם (עבודה ב[[מכרה|מכרות]] לדוגמה), בולט במיוחד היה הניצול של ילדים ונשים שנחלצו לסייע בפרנסת המשפחה.{{הערה|1=קציעה אביאלי-טביביאן, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=7942 "דמותה של חברה בתהליך תיעוש"], [http://lib.cet.ac.il/Pages/sub.asp?source=401 מסע אל העבר : עולם מודרני נולד : המאה ה-19] ([[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]], 2003)}} למרות השינוי בתנאי התעסוקה יש לזכור כי תנאי עבודה נוקשים היו מנת חלקם של העובדים הרבה לפני שהמהפכה התעשייתית התרחשה. החברה הטרום-תעשייתית הייתה מאוד מקובעת ואף אכזרית, עבודת ילדים, תנאי מחיה מחפירים ושעות עבודה ארוכות היו נפוצים באותה מידה גם בימי הביניים, כמו במהפכה התעשייתית.{{הערה|1=R.M. Hartwell, ''The Industrial Revolution and Economic Growth'', Methuen and Co., 1971, page 339-341 {{ISBN |0-416-19500-8}}}}
 
=== המהפכה הצרפתית ===
שורה 345:
[[קובץ:Trencheswwi2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החפירות הפכו לאחד הסמלים הידועים ביותר של מלחמת העולם הראשונה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת העולם הראשונה]]}}
לאחר תקופה של עימותים מוגבלים באירופה במהלך רוב המאה ה-19, פרצה באופן גלוי היריבות בין המעצמות האירופיות בשנת [[1914]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בעקבות רציחתו של יורש העצר האוסטרו-הונגרי [[פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה|פרנץ פרדיננד]] בידי מתנקש סרבי. [[אומה|אומות]] המקיפות יותר ממחצית שטחו של העולם השתתפו בלחימה, ויותר מ-60 מיליון חיילים גויסו בין השנים 1914-1918.{{הערה|1=Willmott, H.P. (2003), World War I, New York: Dorling Kindersley, p. 10, {{ISBN |0789496275}}, OCLC 52541937}} במלחמה זו נלחמו [[מעצמות המרכז]] נגד [[מדינות ההסכמה]]. לאחר ארבע שנים של הקזת דם ויותר מ-15 מיליון נפגעים משני הצדדים הלוחמים, שהפכו את המלחמה לאחד העימותים הקטלניים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי,{{הערה|1=Willmott, H.P. (2003), World War I, New York: Dorling Kindersley, p. 307, {{ISBN |0789496275}}, OCLC 52541937}} נכנעו מעצמות המרכז.
 
עם סיומה של המלחמה בשנת 1918, הקיסרות הגרמנית, האימפריה הרוסית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית, והאימפריה העות'מאנית הובסו מדינית וצבאית, כשהשתיים האחרונות חדלו להתקיים כישויות אוטונומיות.{{הערה|1=Willmott, H.P. (2003), World War I, New York: Dorling Kindersley, p. 6, {{ISBN |0789496275}}, OCLC 52541937}} ברית המועצות המהפכנית התרוממה מחורבותיה של האימפריה הרוסית, ואילו המפה המדינית של מרכז אירופה שורטטה לחלוטין מחדש, מכילה עתה מדינות חדשות.{{הערה|1=Keegan, John (1998), The First World War, Hutchinson, p. 7, {{ISBN |0091801788}} , general military history}} [[חבר הלאומים]] הוקם מתוך תקווה למנוע עימות נוסף (המלחמה הוגדרה בתחילתה כ-"המלחמה שתסיים את כל המלחמות").
 
במאי 1918 החלו להגיע דיווחים ראשונים על מגפת שפעת בקנה מידה גדול מספרד, שבה, כמדינה נייטרלית במלחמת העולם, הייתה צנזורה ליברלית יחסית בניגוד למדינות אחרות שהשתתפו במלחמה ושבהן הוצנעו הידיעות על המגפה. המגפה, שנודעה כ[[השפעת הספרדית|מגפת השפעת הספרדית]] התרחשה במהלך כשנה מ-[[1918]] ועד [[1919]], קטלה בין 50 ל-100 מיליון נפש ברחבי העולם. למלחמה לא היה קשר ישיר להתפרצות השפעת, אך ייתכן שהתנאים שנוצרו במלחמה האיצו את התפשטותה. המגורים הצפופים ותנועת הכוחות ההמונית תרמו להתפשטות המחלה.
שורה 423:
באוקטובר ובנובמבר [[1956]] החלה התקוממות עממית נגד השפעתה של ברית המועצות ושליטתה בהונגריה. המרד פרץ זמן קצר לאחר שמנהיג ברית המועצות, [[ניקיטה חרושצ'וב]], הורה על החלפתו של המנהיג הסטליניסטי של הונגריה [[מתיאש ראקושי]]. וזאת בתגובה להתקוממות עממית.{{הערה|1='''Video''': Revolt in Hungary [http://files.osa.ceu.hu/holdings/selection/rip/4/av/1956-44.html] Narrator: Walter Cronkite, producer: CBS (1956) - Fonds 306, Audiovisual Materials Relating to the 1956 Hungarian Revolution, OSA Archivum, Budapest, Hungary ID number: HU OSA 306-0-1:40}} המשטר החדש פיזר באופן רשמי את המשטרה החשאית, הכריז על כוונתו לפרוש מברית ורשה והבטיח כי בכוונתו לערוך בחירות חופשיות. בתגובה פלש [[הצבא האדום]] להונגריה ודיכא את המרד בברוטליות. כ-2,500 הונגרים וכ-700 חיילים סובייטים נהרגו, אלפים נוספים נפצעו, אלפי הונגרים נעצרו, נאסרו וחלקם הועברו לברית המועצות,{{הערה|1={{cite web| title = Report by Soviet Deputy Interior Minister M. N. Holodkov to Interior Minister N. P. Dudorov (15 November 1956) | work = The 1956 Hungarian Revolution, A History in Documents | publisher = George Washington University: The National Security Archive | date = 4 November 2002 | url = http://www.gwu.edu/~nsarchiv/NSAEBB/NSAEBB76/doc8.pdf | format = PDF | accessdate = 2006-09-02}}}}
 
התקרית האחרונה במלחמה הקרה בכל הנוגע למעמדה של העיר ברלין התרחשה בשנת [[1961]], בתחילת שנות ה-50 אומצה הגישה הסובייטית המגבילה את ההגירה מתחומה על ידי גרורותיה מ[[הגוש המזרחי]]. למרות זאת, מאות אלפי מזרח גרמנים היגרו מיד שנה למערב גרמניה בנצלם את נקודת התורפה שהתקיימה בין מזרח למערב, [[ברלין]], שחולקה בין ארבע המעצמות: ברית המועצות, ארצות הברית, בריטניה וצרפת, ששלטו על תנועת האזרחים בתוך העיר.{{הערה|1=Harrison, Hope Millard (2003), Driving the Soviets Up the Wall: Soviet-East German Relations, 1953-1961, Princeton University Press, {{ISBN |0691096783}}}} תוצאות ההגירה היו חמורות מבחינתה של מזרח גרמניה, טובי המוחות וכוח העבודה המקצועי עזבו את המדינה, עד לשנת 1961 מוערך כי כ-20% מאוכלוסיית מזרח גרמניה היגרו למערב גרמניה. בחודש יוני אותה השנה, הגישה ברית המועצות [[אולטימטום]] חדש בדרישה לנסיגת בנות הברית ממערבה של ברלין.{{הערה|1=Gaddis, John Lewis (2005), The Cold War: A New History, Penguin Press, {{ISBN |1594200629}}}} הדרישה נענתה בסרוב, ובחודש נובמבר 1961 הקימה מזרח גרמניה גדר תיל לאורך 112 קילומטר סביב הרבעים המערביים ועוד 43 קילומטרים של גדר שהפרידו בתוך העיר בין החלק המזרחי למערבי, בסופו של דבר הורחבה הבניה והגדר הפכה לחומה שהייתה לאחד הסממנים המוכרים ביותר של המלחמה הקרה, [[חומת ברלין]].
 
בשנת [[1968]] החל תהליך של [[ליברליזם|ליברליזציה]] [[פוליטיקה|פוליטית]] ב[[צ'כוסלובקיה]] שנקרא [[האביב של פראג]]. תחת הנהגתו של [[אלכסנדר דובצ'ק]] החל תהליך רפורמות שכלל: הגברת חופש העיתונות, חופש הדיבור וחופש התנועה, יחד עם שינויים בתפיסה הכלכלית, האפשרות לשינוי המשטר למשטר רב-מפלגתי, הגבלת כוחה של המשטרה החשאית והאפשרות לפרישה מברית ורשה. בתגובה פלש הצבא הסובייטי, בשיתוף עם שאר חברות ברית ורשה (למעט רומניה) ל[[הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה|צ'כוסלובקיה]].
שורה 429:
באותן השנים, החלו מדינות מערב אירופה תהליך איטי של שילוב כלכלי ומדיני, המבקש לאחד את אירופה ולמנוע מלחמה נוספת ביניהן. הברית הכלכלית הראשונה שהוקמה הייתה [[קהילת הפחם והפלדה האירופית]], שנוצרה בשנת [[1951]] על ידי [[בלגיה]], [[הולנד]], [[גרמניה המערבית]], [[צרפת]], [[איטליה]] ו[[לוקסמבורג]]. בשנת [[1957]] הקימו שש מדינות אלה את סוכנות האטום האירופית ו[[הקהילה הכלכלית האירופית]] (שנודע יותר בשם '''השוק המשותף'''). במהרה הפך השוק המשותף להיות הארגון האירופי החשוב ביותר. מטרתו הראשית הייתה להביא לביטול המכסים בין חברותיו והקלה על הסחר. בשנת [[1967]] התאחדו הארגונים לארגון אחד בשם הקהילה האירופית וה-[[1968]] בוטלו כל המכסים בין המדינות. בתחילת שנת [[1973]] הצטרפו אל הארגון [[בריטניה]], [[אירלנד]] ו[[דנמרק]].
 
בשנת [[1980]] היה המשטר הקומוניסטי הפולני ממולכד על ידי דילמות פוליטיות וכלכליות, לממשל לא נותרה ברירה אלה להעלות את המחירים ובכך לעורר גל שביתות שהמדינה לא ידעה כמותו. לאחר שהשביתות הגיעו אל מספנות לנין שבעיר [[גדנסק]], קיבלה הממשלה את דרישות השובתים. בגל האופוריה ששטף את המדינה לא נראתה לעין העובדה כי המשטר לא יוכל למלא את תנאי ההסכם מבחינה כלכלית. בסוף שנת [[1981]] לאחר שהעם הבין כי המשטר לא יוכל למלא את הדרישות וגל השביתות התחדש ביתר שאת הצהיר מנהיגה החדש של המפלגה הקומוניסטית [[וויצ'ך ירוזלסקי]] על [[ממשל צבאי]] ומשטרת המהומות נשלחה למחוץ את ההתנגדות הספונטנית של אנשי ארגון סולידריות. ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות הגיבו בסנקציות כלכליות על פולין ועל ברית המועצות. בתגובה לכך יעץ האידאולוג הראשי של ה[[קרמלין]], [[מיכאיל סוסלוב]], למנהיגי ברית המועצות כי אל להם להתערב אם פולין תיפול לידיהם של אנשי ארגון סולידריות, מחשש כי התערבות סובייטית תביא לעיצומים כלכליים קשים על ברית המועצות, דבר שיביא את כלכלת ברית המועצות לידי קטסטרופה.{{הערה|1=Gaddis, John Lewis (2005), The Cold War: A New History, p. 219-222, Penguin Press, {{ISBN |1594200629}}}} באמצע שנת [[1983]] בוטל הממשל הצבאי בפולין והחל תהליך של שחרור האסירים הפוליטיים שהסתיים בשנת [[1984]] עם מתן חנינה כללית.
 
===התפרקות ברית המועצות===
שורה 437:
לאחר ניסיון ראשון בו לא הצליח לשנות דבר, הגיע גורבצ'וב למסקנה כי דרושים שינויים מבניים עמוקים. ביולי [[1987]] הכריז גורבצ'וב על תוכנית הרפורמה הכלכלית, [[פרסטרויקה]] (בנייה מחדש), ובמקביל על תוכנית ה[[גלאסנוסט]] (פתיחות) במטרה להגביר את השקיפות בניהול המדינה ולפתוח אותה לדיון. הרפורמות לא הבריאו את הכלכלה הסובייטית ומצבה הלך והתדרדר. במקביל נקלע הממשל הסובייטי לקשיים בעקבות גורמים אחרים - [[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|המלחמה באפגניסטן]], שבה תמכה ארצות הברית במורדים המוסלמים וכן [[אסון צ'רנוביל]] שגרם לבעיות חמורות ב[[אוקראינה]] ובסביבתה.
 
המתיחות בין מזרח-למערב שככה במהירות בין אמצע לסוף שנות ה-80, אווירה זו הגיע לשיאה בפסגה שנערכה ב[[מוסקבה]] בשנת [[1989]] בין מנהיגי ברית המועצות וארצות הברית, כאשר מיכאיל גורבצ'וב ו[[ג'ורג' בוש (האב)]] חתמו על הסכמי סטארט 1 (שהביאו עד לסוף שנת 2001 להפחתת 80% ממאגרי [[נשק גרעיני|הנשק הגרעיני]] שהיו קיימים באותה התקופה).{{הערה|1=Gaddis, John Lewis (2005), The Cold War: A New History, p. 255, Penguin Press, {{ISBN |1594200629}}}} בשנה שלאחר מכן התברר לברית המועצות כי היא לא תוכל עוד לסבסד את מחירי הגז והנפט וכי לא תוכל עוד להמשיך ולהחזיק את צבאה מבלי לרוקן את קופת האוצר שלה.{{הערה|1=Shearman, Peter (1995), Russian Foreign Policy Since 1990, p. 76, Westview Pess, {{ISBN |0813326338}}}} כמו כן הודיעה ברית המועצות כי שטח הביטחון (בדמות מדינות הגוש המזרחי באירופה) הוכרז כלא רלוונטי, הסובייטים הכריזו עוד כי אין בכוונתם להתערב בענייני הפנים של בנות בריתם במזרח אירופה{{הערה|1=Gaddis, John Lewis (2005), The Cold War: A New History, p. 248, Penguin Press, {{ISBN |1594200629}}}} ([[דוקטרינת סינטרה]]).
 
ב-[[7 בפברואר]] 1990 התכנסה הוועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות והסכימה לוותר על מונופול הכוח השלטוני שלה. במשך השבועות שבאו לאחר מכן 15 הרפובליקות המרכיבות את ברית המועצות ערכו בחירות רב-מפלגתיות, רבים מהמושבים בבתי הפרלמנט של מדינות אלה נכבשו בידי לאומנים אתניים. הרפובליקות החלו לעמוד על הריבונות שלהן והחלה "מלחמת חוקים" עם הממשלה המרכזית במוסקבה. הרפובליקות השתלטו על הכלכלות המקומיות שלהן והפסיקו להעביר את כספי המסים לקופתה של ברית המועצות, דבר שגרם לפגיעה נוספת בכלכלה הסובייטית והעמיק את המשבר הכלכלי במדינה.{{הערה|1=Acton, Edward,, (1995) Russia, The Tsarist and Soviet Legacy, Longmann Group Ltd (1995) {{ISBN |0-582-08922-0}}}}
 
בסופו של דבר הבשילו התהליכים הפוליטיים להתפטרותו של מיכאל גורבצ'וב. ב-[[25 בדצמבר]] 1991, התפטר גורבצ'וב כנשיא הסובייטי; [[דגל ברית המועצות|דגל המגל והפטיש האדום של ברית המועצות]] הורד מבניין הסנאט ב[[קרמלין]] והוחלף על ידי [[דגל רוסיה|דגל שלושת הצבעים של רוסיה]]. ברית המועצות חדלה מלהתקיים.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_אירופה"