מחיינו (כתב עת) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 8:
מערכת העיתון נדדה מאתר לאתר, ועורכיה התחלפו מעת לעת. הגיליון הראשון ראה אור במחנה פלוגת גדוד העבודה בראס אל-עין ליד ה[[מושבה]] [[פתח תקווה]] ב[[ג' בתמוז]] [[תרפ"א]] [[1921]]. מנהיגה של הפלוגה היה [[יהודה אלמוג|יהודה קופלביץ-אלמוג]]. במקביל, באותם ימים ראה אור כתב העת [[הסולל (כתב עת)|הסולל]], שעורכיו ישבו בפלוגת גדוד העבודה ב[[מגדל]].
מגיליון 11, ראה "מחיינו" אור ביישוב החדש, הקיבוץ שהקימה פלוגת גדוד העבודה ליד [[מעיין חרוד]] ונקרא [[עין חרוד]]; עורכו אז היה יצחק שווייגר-דמיאל. כשלושים גליונות ראו אור בעין חרוד, עד הגיליון שראה אור ב[[ז' בשבט]] [[תרפ"ג]] [[1923]].
לאחר הפילוג בגדוד העבודה בקיץ תרפ"ג 1923, עברה המערכת ל[[תל יוסף]]. מאדר א' [[תרפ"ד]] [[1924]], נמצאה המערכת בפלוגת גדוד העבודה ב[[ירושלים]] עד כסלו [[תרפ"ו]] [[1926]]; ובחלק מפרק זמן זה נערך על ידי [[אליעזר כנעני]], חבר תל יוסף ששהה בירושלים, ואחר כף על ידי [[זאב און]], אף הוא מתל יוסף. מספר חוברות ראו אור בפלוגת גדוד העבודה ב[[תל אביב]]; חלקן על ידי [[דוד הורוביץ]]. לאחר מכן נדדה המערכת לירושלים, ושוב חזרה לתל יוסף. ב[[תרפ"ז]] [[1917]], התפלג גדוד העבודה לשני פלגים "השמאל" ו"הימין". בשני הפלגים הוציאו גליונות "מחיינו" במקביל. הגליונות שראו אור באותה תקופה, עד להתאחדותו של שארית גדוד העבודה עם [[הקיבוץ המאוחד]] בקיץ [[תרפ"ט]] [[1929]], נערכו על ידי אליעזר כנעני ואחרים, בתל יוסף ובקיבוץ [[רמת רחל]].
 
השתתפו בכתיבתו בכתיבה יזומה או שהובאו מדבריהם רבים מחברי גדוד העבודה ומנהיגות [[תנועת העבודה]], אנשי [[העלייה השנייה]] ו[[העלייה השלישית|השלישית]], אשר פעלו ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]], בהם יהודה אלמוג, [[יוסף טרומפלדור]] [[יהודה ארז]], [[שלמה לויטין]], [[חנוך רוכל]], [[מניה שוחט]], [[ישראל שוחט]], [[שלמה לביא]], דוד הורוביץ, [[הלל דן]], [[לבש טרנופולר]], [[נחום בנארי]], [[פנחס שניאורסון]], [[מנחם אלקינד]], שמעון בן צבי ו[[יצחק שדה|יצחק לנדוברג-שדה]].