גמבוזיה מצויה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק |
מ שוחזר מעריכות של 212.76.110.73 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot |
||
שורה 1:
{{מיון
|שם=גמבוזיה מצויה
|תמונה=[[תמונה:Mosquitofish.jpg|250px]]
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[מיתרניים]]
|מחלקה=[[מקריני סנפיר]]
|סדרה=[[אידרונאים]]
|משפחה=[[גמבוזיים]]
|סוג=גמבוזיה
|מין='''גמבוזיה מצויה'''
|תת-סדרה=
|שם מדעי=Gambusia affinis
|תת-מערכה=
|על-משפחה=
|תת-מחלקה=
|על-מחלקה=
|תת-משפחה=
|תת-מין=
|כיתוב=נקבת גמבוזיה מצויה בעלת כתם היריון בולט בצד הבטן}}
'''גמבוזיה מצויה''' (שם מדעי: ''Gambusia affinis'', ב[[ראשי תבות|קיצור]]: ''G.affinis''), הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] של [[דג]] [[טורפים (ביולוגיה)|טורף]], השייך ל[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] גמבוזיה, שמוצאו מדרום [[ארצות הברית]] וצפון [[מקסיקו]], ואשר ניזון מ[[אצות]], [[צמחים]], [[חסרי חוליות]] שונים דוגמת [[חרקים|חרקי]] מים ואף [[דג]]ים קטנים אחרים.
הוא משמש כ[[הדברה ביולוגית|משמיד זחלים]] יעיל מאוד של [[יתושים]] בכלל ומהסוג [[אנופלס]], המעביר את [[טפיל|טפילי]] ה[[מלריה]] בפרט, ומכונה גם '''דג יתוש''' ('''Mosquitofish'''). למעשה למטרה זו בדיוק הביא ה[[בן אדם|אדם]] את הגמבוזיה המצויה לחלקי עולם שונים וכך בשנת [[1926]] הובא הדג גם ל[[ישראל]] על ידי [[פרופסור]] [[ישראל קליגלר]] באישור ה[[בריטים]], אשר השתמשו בו כאחד מאמצעי ה[[הדברה ביולוגית|לוחמה הביולוגית]] ביתושי האנופלס{{הערה|שם=צבי סליטרניק|מתוך '''המלריה והדברתה בישראל''', הוצאת דפוס רפאל חיים הכהן בע"מ, מאת [[צבי סליטרניק]], [[ירושלים]], [[1966]], עמ' 133.}}. כיום, תפוצתו בארץ היא רבה והוא [[אוכלוסייה (אקולוגיה)|מאכלס]] את רוב [[מקווה מים|מערכות המים]] ה[[מים מתוקים|מתוקים]] של ישראל – כולל [[ים כנרת|הכנרת]], למעט מערכת [[עינות צוקים]], הנמצאת ב[[נווה מדבר]] בצפון מערב [[ים המלח]], ומקווי מים ו[[נחל אכזב|נחלים בהם זורמים מים רק בעונה הגשומה]].
בישראל יש מיני דגים מקומיים, דוגמת אמנון מצוי, שעשויים למלא את תפקידו ה[[אקולוגיה|אקולוגי]] של הגמבוזיה (אף שלא בהתאמה מלאה). מינים אלו נוטלים חלק במאמצים למגר את אוכלוסיית היתושים מפיצי ה[[מחלה|מחלות]] באמצעות הדברה ביולוגית שמקורה מקומי{{הערה|שם=צבי סליטרניק}}.
כיום לדג זה תפוצה כמעט [[כדור הארץ|כלל עולמית]], והוא נחשב ל[[מינים פולשים|מין פולש]] במקומות רבים.
==תיאור==
אצל הגמבוזיה המצויה מתבלטת [[דו צורתיות זוויגית]]. ה[[זכר]] (5 ס"מ) תמיד קטן יותר מן ה[[נקבה]] ויש לו [[מערכת הרבייה|איבר הזדווגות]] שקרוי [[גונופודיום]] (Gonopodium), שהתפתח מ[[סנפיר]] השת וקרניו הקדמיות חזקות יותר והן משמשות מכשיר להעברת [[תא זרע|תאי הזרע]] לנקבה בשעת ה[[הזדווגות]]. לצורך כך לזכר [[שריר|שרירים]] מיוחדים המאפשרים את כיפופו של הגונופודיום הצידה ולפנים. הנקבה (7 ס"מ) גדולה יותר ו[[בטן|כרסה]] המנופחת על פי רוב, מרוב ה[[ביצה|ביצים]] שבתוכה, מזדקרת ל[[עין אנושית|עין]]. ב[[עונת רבייה|עונת הרבייה]] אפשר להבחין אצלה ב[[רקמה]] שחורה של [[ממברנה ביולוגית|קרום]] [[צפק]] פנים הבטן, הנשקפת דרך דפנות הגוף. [[כתם]] כהה זה מכונה כתם ה[[היריון]]. לאחר [[שחייה|שחיית]] [[חיזור]] מיוחדת, שבמהלכה רודף הזכר אחר הנקבה, מתבצעת ה[[הפריה]]. הזכר מתקרב אל הנקבה מן הצד ותוך תנועת כיפוף של הגונופדיום, הוא נוגע בפתח המין הנקבי ומעביר לתוך צינור הביצים שלה את תאי הזרע. הביצים מופרות בהפריה פנימית בתוך גוף הנקבה אשר [[השרצה|משריצה]] 60-50 דגיגים חיים{{הערה|שם=מדריך דגים|מתוך '''מדריך הדגים של ישראל''', [[כתר הוצאה לאור|הוצאת כתר]], מאת דני גולני ודוד דרום, ירושלים, מהדורה רביעית [[2006]], עמ' 242.}} (בניגוד לשאר דגי ישראל המטילים ביצים). מסתבר שההשרצת ולדות חיים, המסוגלים מיד עם היוולדם [[ציד|לצוד]] בעצמם את טרפם וכן עמידותם בתנאי קיום קשים, סייעו בידם להתחרות בדגים מקומיים ולהעמיד אוכלוסיות גדולות.
יעילותה של הגמבוזיה המצויה ב[[טיהור מים|טיהור מקווי מים]] מ[[פגית|זחלי]] היתושים ה[[קן|מקננים]] בהם נובעת מן הגורמים הבאים:
* כושר הרבייה של ''G.affinis'' גבוה מאד. הבשלת הביצים נמשכת כ[[חודש]] [[יממה|ימים]] בהתאם לתנאים הסביבתיים כמו [[טמפרטורה]] והמצאות [[מזון]]. בכל השרצה מושרצים עד כמה עשרות דגיגים אשר, בתנאים אידאליים, מגיעים ל[[בגרות מינית]] תוך חודשיים. לגמבוזיה עונת רבייה ארוכה הנמשכת לאורך כל חודשי ה[[אביב]] וה[[קיץ]]{{הערה|שם=מדריך דגים}}. כמו כן, תאי הזרע נשמרים בצינור הביצים של הנקבה במשך תקופה של כחצי שנה ולאחר שהנקבה מתמלאת שוב בביצים, תאי הזרע האלה מפרים גם אותן והנקבה מסוגלת להשריץ פעמיים או יותר ללא כל הפריה נוספת.
* השלבים הרגישים ביותר ל[[זיהום מים]] בחיי הדג הם הביצים והדגיגים הבוקעים מהן. אצל הגמבוזיה, ה[[עובר|עוברים]] [[אמבריולוגיה|מתפתחים]] בגוף הנקבה ומושרצים למים כשהם כבר חסונים ועצמאיים.
* דגי ''G.affinis'' הם טורפים המוצאים את מזונם ב[[שטח פנים|שטח הפנים]] של המים בניגוד לדגים טורפים אחרים הניזונים מדגים קטנים יותר בגוף המים או נוברים ב[[קרקע|קרקעית]] בחפשם אחר מזון.
* ה[[מורפולוגיה (ביולוגיה)|מורפולוגיה]] המיוחדת של [[ראש|ראשם]] השטוח ו[[לסת|הלסתות]] עם מפתח ה[[פה]] העילי מאפשרת להם ללקט זחלים מפני המים תוך כדי שחייה כשגופם במצב מאוזן.
* גופם הצר מאפשר להם להגיע אל תוך סבך [[פלורה|צמחייה]] צפופה ואל שולי ה[[בריכה|בריכות]] בהם המים רדודים מאוד ואלו הם בדיוק המקומות בהם מתרכזים זחלי היתושים.
* כל פרט של ''G.affinis'' מסוגל [[בליעה (מערכת העיכול)|לבלוע]] כמות גדולה מאוד של זחלי יתושים (למעלה מ-200) במשך יממה אחת{{הערה|שם=צבי סליטרניק}}.
* דגי ''G.affinis'' ידועים כדגים שמסתגלים בקלות ל[[בית גידול|בתי גידול]] שונים ולתנאי סביבה משתנים, הם סובלים רמת [[מליחות (ריכוז מלח)|מליחות]] של עד 2% וחיים בטווח טמפרטורות רחב למדי. כמו כן הם יכולים לשרוד במים בעלי עומס אורגני מסוים וב[[דחק|עקת]] [[חמצן]] ואף מגלים עמידות במידה מסוימת כלפי מספר קוטלי חרקים.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Gambusia affinis}}
{{מידע טקסונומי}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גמבוזיים]]
[[קטגוריה:מיני בעלי חיים פולשים בישראל]]
[[קטגוריה:מלריה]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: חולייתנים בעלי דם קר של מים מתוקים]]
| |||