אוטו סקורצני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 20:
בשנת [[1962]] גויס סקורצֵני על ידי "[[המוסד]]" במסגרת [[מבצע עומר]], כדי לסייע באיתור [[המדענים הגרמנים במצרים|המדענים הגרמנים]] שעסקו בפיתוח [[טיל]]ים עבור [[מצרים]] שהיוו איום על ישראל{{הערה|1=ידיעות אחרונות 3.3.2006}}{{הערה|1=[[יוסף ארגמן]]: מלחמת הצללים, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], עמ' 21–38, 2008}}. לאחר מבצע [[לכידת אדולף אייכמן|חטיפת אדולף אייכמן]] חשש סקורצני, כמו נאצים רבים אחרים, מגורל דומה, ועל כן שיתוף הפעולה שלו היה מותנה בהבטחה מ[[ראש ממשלת ישראל]] ש"המוסד" לא יפגע בו{{הערה|1=[[מיכאל בר-זוהר]] ו[[ניסים משעל]], המוסד - המבצעים הגדולים", [[הוצאת ידיעות ספרים]], 2010 ע"מ 109}}. סקורצני יצר עבור המוסד שורה של קשרים, שמתוכם גויסו כמה סוכנים שהשתתפו בפרויקט הטילים הגרמני במצרים{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמודים 147-148.}}. כך נפרס מהר מאוד לעיני [[ישראל]] כל מערך המדענים הגרמנים, ובעקבותיו סוכל פרויקט הטילים באמצעים מדיניים, לאחר שכל פרטיו הוצגו במלואם ל[[פרנץ יוזף שטראוס]], שר ההגנה של [[מערב גרמניה]].
 
סקורצני מת ב[[מדריד]] בשנת [[1975]] ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]]. גופתו נשרפה ואפרו נטמן בבית העלמין דבלינג שבו[[וינה]]. בהלווייתו נכחו לא רק כמה עשרות קולגות לשעבר שהצדיעו במועל היד הנאצי אלא גם נציגים מה"מוסד" שבאו לתת לו כבוד.{{הערה|{{Cite news עד מותו לא גילה כל [[חרטה]] על מעשיו, ודבק ב[[אידאולוגיה]] ה[[נאציזם|נאצית]].
| url = http://www.haaretz.com/israel-news/1.711115
| title = The Strange Case of a Nazi Who Became an Israeli Hitman