תקרית קיוג'ו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 6:
ב-[[26 ביולי]], במהלך [[ועידת פוטסדאם]], פורסמה הכרזה של בעלות הברית, שפרטה את תנאי הכניעה של יפן, ותבעה מההנהגה היפנית להיכנע ללא תנאי. כשתוכן הכרזת פוטסדאם הגיע לידי שר החוץ היפני [[שיגנורי טוגו]], הוא מסר את עותק ההכרזה לידי הקיסר. לאחר שהשניים עברו על תוכן ההצהרה, שאל הקיסר את טוגו אם תנאי הכניעה הם הטובים ביותר, שיפן יכולה להשיג בהתחשב בנסיבות. טוגו השיב בחיוב. בתגובה ענה הקיסר "אני מסכים. בעיקרון ה[תנאים]ם מתקבלים על הדעת".
אולם בשלב זה, רוב ההנהגה היפנית הבכירה לא הייתה מוכנה לקבל את תנאי הכניעה, כפי שפורטו בהצהרת פוטסדאם. רק לאחר [[הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי]], והצטרפות [[ברית המועצות]] למלחמה נגד יפן, השתנתה עמדת ההנהגה היפנית, ובישיבה שנערכה ב-9 באוגוסט, הוחלט לקבל את תנאי הכניעה של בעלות הברית. באותו היום, במהלך ישיבת חרום של [[המועצה העליונה לניהול המלחמה]] (קבינט המלחמה היפני), פנו [[ראש ממשלת יפן|ראש הממשלה]] [[
לאחר ישיבה שהתקיימה במקלט להגנה מפני תקיפות אוויריות, ראש הממשלה סוזוקי הופיע בפני המועצה העליונה לניהול המלחמה שהפכה למועצה הקיסרית ובה נכח גם הקיסר והחל מליל ה-[[10 באוגוסט]] התנהלו ישיבות המועצה מתחת לאדמה. הירוהיטו הסכים לבסוף לדעת שר החוץ שלו להיכנע לבעלות הברית. או-אז פנה הנציג היפני ב[[שווייץ]] אל בעלות הברית ויידע אותם בדבר ההחלטה.
| |||