הרוגי המלכות בברית המועצות (1952) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
מ הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN# |
||
שורה 5:
עם המוצאים-להורג נמנו אנשי רוח מובילים – [[סופר]]י ו[[משורר]]י [[יידיש]], [[אמן (אמנות)|אמנים]], [[מוזיקאי]]ם ו[[שחקן|שחקנים]]. יתר הקורבנות לא היו מנהיגי תרבות יהודיים, אך כולם נקשרו בדרך זו או אחרת עם "[[הוועד היהודי האנטי-פשיסטי]]" – הארגון היהודי-סובייטי אשר הוקם באמצע [[מלחמת העולם השנייה]] במטרה לסייע לברית המועצות במלחמה נגד [[גרמניה הנאצית]]; חלק מן הנרצחים נמנו בזמנו עם בכירי הארגון. הוועד המשיך לפעול לאחר המלחמה, אך בשנת [[1948]], עם תחילת הרדיפות נגד אנשי התרבות היהודית, פוזר בטענה שהפך למרכז "תעמולה אנטי-סובייטית". [[שלמה מיכאלס]], יושב ראש הוועד, נרצח על ידי אנשי המשטרה החשאית הסובייטית בתאונת דרכים מבוימת בשנת 1948, ארבע שנים לפני ההוצאה-להורג ההמונית. בשנת [[1949]] נעצרו חלק מחברי הוועד והואשמו באי נאמנות לשלטון, בניהול תעמולה אנטי-קומוניסטית ובקשירת קשר ליצירת רפובליקה יהודית בחצי האי קרים בניסיון "לקרוע" את האזור הזה מברית המועצות (דבר שלא היה ולא נברא). לאחר מות [[סטלין]] בשנת [[1953]] שוחררו חברי הוועד שנותרו בחיים ואשר היו אסורים בבתי הכלא. שמם של חברי הוועד שנשפטו בשנים [[1949]]–1952 טוהר בשנת [[1956]].
באותו הלילה הוצאו להורג בנוסף גם עשרה "חבלני הנדסה" מקומפלקס תעשיית המתכת בסטאלינוֹ, יהודים כולם.{{הערה|1=Richard Pipes, [http://web.archive.org/20030912220850/home.comcast.net/~neoeugenics/soviet.htm Russia Under the Bolshevik Regime]}}{{הערה|1=Stéphane Courtois, ''The Black Book of Communism: Crimes, Terror, Repression'', Harvard University Press, 1999, p. 248. {{ISBN
===הקורבנות===
| |||