מאגר מים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים#
מ הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN#
שורה 9:
 
==היסטוריה==
אגירת מים לתקופות בהם המים יחסרו הינה פעולה קדומה ביותר. מחקרים ארכאולוגים גילו כי ב[[חצי האי ערב]] שימשו לכך [[לוע הר געש|לועות של הרי געש]] כבויים כבר ב[[המאה ה-30 לפנה"ס|אלף השלישית לפנה"ס]]{{הערה|Smith, S. et al. (2006) ''Water: the vital resource'', 2nd edition, Milton Keynes, The Open University}} וב[[הודו]] מאגרי מים שנבנו בראשית אותו האלף{{הערה|''The Basis of Civilization - Water Science?'',International Association of Hydrological Science, edited by John C. Rodda, Lucio Ubertini, {{ISBN 1-901502-57-0|}}, 2004}}. ב[[יוון העתיקה]] התגלו מאגרי מים שנבנו ב[[המאה החמישית לפנה"ס|מאה החמישית לפנה"ס]]{{הערה|Wilson & Wilson (2005). ''Encyclopedia of Ancient Greece''. Routledge. {{ISBN 0-415-97334-1|}}. pp. 8}}. מאגרים נבנו בעיקר באזורים יבשים, בהם נעשה ניסיון לנצל ולשמור מימי [[שיטפון|שטפונות]] ומימי [[מעיין|מעיינות]] לחודשי הקיץ או עיתות בהם המעיינות מתייבשים.
 
דוגמאות למאגרים מהעת העתיקה התגלו ב[[ארץ ישראל]], ובהם מפעלי מים לאגירת מים בתוך עיר מחשש למצור ([[בריכת השילוח]] האוגרת את מימי [[מעיין הגיחון]] המובלים אליה באמצעות [[נקבת חזקיהו]]) ומאגרי מים שנועדו לאסוף מימי שטפונות ב[[מדבר יהודה]] וב[[הנגב|נגב]]. סכרים האוגרים מימי שטפונות נבנו על ידי המלך [[הורדוס]] בסמוך ל[[מצדה]] ול[[יריחו]] ובסמוך לערי הבשמים ה[[נבטים|נבטיות]].