אפרים סיני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
נולד ב[[דובלן]], ב[[לטביה ]] בשם '''אפרים דיסנצ'יק''' (דודנו של [[אריה דיסנצ'יק]]).בשנים [[1913]]-[[1916]] למד רפואה ב[[טרטו]], בשנים [[1916]] - [[1919]] ב[[מוסקבה]] ובשנים [[1920]]-[[1921 ]] ב[[ברלין]] משם קיבל דיפלומה.למד [[אופתלמולוגיה]] בבית החולים "וירכוב" ב[[ברלין]]. בשנת [[1924]] [[העלייה הרביעית|עלה מברלין לארץ ישראל]] עם רעייתו חנה.{{הערה|רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948, נסים ויעל לוי, בהוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד313 }} עסק במקצועו ב[[עזה]] וב[[ירושלים]], לצד ד"ר [[אברהם אלברט טיכו|טיכו]].
במסגרת המלחמה ב[[גרענת]], משנות העשרים בדיקות העיניים בבתי ספר נעשו על ידי "[[רופא נודד]]", שעבר מיישוב לישוב, בדק תלמידים ודיווח על כך למועצה המדיצינית של הדסה. בהוראת הדסה, הוא אף נטל על עצמו את העבודה ההיגיינית-סניטרית ביישובים אלו. רופא עיניים נודד ראשון , שמלא תפקיד זה היה [[אריה פייגנבאום]], ואחריו מלאו את התפקיד [[נחום שימקין]], [[מרים נופך]], '''אפרים סיני''', [[חיים יסקי]] ואחרים.{{הערה|{{קתדרה|אורית נבות, אברהם גרוס|המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל|94.5|94, דצמבר 1999, עמ' 106}}}}. סיני נותח על ידי ד"ר טיכו בסוף שנות העשרים, לאחר שעבד כ- "[[
סיני עבד כרופא עיניים בבית החולים [[בית החולים הדסה (תל אביב)|הדסה]] ב[[תל אביב]], ב-[[1930]] התמנה למנהל המחלקה. בתקופת מלחמת השחרור ([[1948]]) מחלקת עיניים ב[[בית החולים הדסה (תל אביב)]] הכילה 50-60 מיטות של פצועי עיניים חיילים ואזרחים, רובם נפצעו מפגיעות קליעים או רסיסים. חלק מהם ניתנים לשליפה באמצעות מגנט. המגנט היחיד שנמצא אז בארץ ב[[בית החולים סנט ג'ון]] בבקעה נשדד בימי המלחמה. במחלקה בנו מגנט והוא לא נפל בטיבו מהמשובחים שבחוץ לארץ. עד היום הוא נמצא בשימוש בבית החולים איכילוב. בשנים האילו השתתפו בניתוחים במחלקה פרופ' [[ריכרד שטיין]] ופרופ' יצחק מיכלסון.{{הערה|"במלוא העין- מעולמו של רופא, ד"ר[[אפרים סיני]],צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, פרק 79, עמוד 183}} רופאים בכירים נוספים במחלקתו היו הד"ר [[יוליוס יעקובי]], והד"ר [[סבינה ליבלינג]].
| |||