שלוש הממלכות של קוריאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:‎|‏)+ +\1)
מאין תקציר עריכה
שורה 16:
| width="150" | 三國
|}
'''שלוש הממלכות של קוריאה''' היו הממלכות: [[קוגוריו (ממלכה)|קוֹגוּריוֹ]], [[בקג'ה|בֶּקְגֶּ'ה]] ו[[שילה (ממלכה)|שׁילָה]] ששלטו על [[חצי האי הקוריאני]] ו[[מנצ'וריה]] בין [[המאה ה-1 לפנה"ס]] ו[[המאה ה-7]] לספירה. ממלכות ומדינות שבטיות קטנות היו קיימות לפני ובזמן תקופת שלוש הממלכות והן כללו את [[גאיה (ממלכה)|גָאיָה]], [[טונג-יה|טונג-יֶה]], [[אוקצ'ה|אוֹקְגּ'ה]], [[פויה|פּוּיאוֹ]], [[אוסאן|אוּסָאן]], [[טהאמנה|טַמְנָה]] (או פונטית, "טַמְרָה", האי [[ג'ג'ו]] כיום), ועוד.
 
התקופה החלה על פי המסורת בשנת [[57 לפנה"ס]], כשממלכת סארו (לימים שילה) בדרום-מזרח חצי האי קיבלה [[אוטונומיה]] מ[[האימפריה הסינית]] ([[שושלת האן]]). קוגוריו בצפון ודרומית לנהר [[יאלו]] (נהר אמנוק ב[[קוריאנית]]) קיבלה עצמאות מהסינים ב-[[37 לפנה"ס]]. ב-[[18 לפנה"ס]], נמלטו שני נסיכים מקוגוריו בשל קרב ירושה והקימו את פקצ'ה בדרום מערב חצי האי (כיום [[סיאול]]), שבירתה הייתה בהתחלה אוּנְג־גִ'ין (כיום גוּנְג־צ'וּ) , ואחר כך סאבי מדרום מערב לסיאול. ממלכת גאיה נפרדה מפקצ'ה ב[[המאה ה-1|מאה ה-1]] לספירה.