שבט ראובן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: עיצוב |
מ Ldorfman העביר את הדף נחלת שבט ראובן לשם שבט ראובן בלי להשאיר הפניה: מיזוג של "נחלת שבט ראובן" ל"שבט ראובן" |
||
שורה 1:
{{למחוק|אוחד עם שבט ראובן}}
'''נחלת [[שבט ראובן|שֵׁבֶט רְאוּבֵן]]''' מוגדרת בתור: "אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן" (לפי [[ספר נחמיה]], ט' כ"א). תיאור הנחלה ב[[ספר יהושע]] מורכב מערים - המוקפות חומה, בהן [[שבמה]], והחצרות - שאינן מוקפות חומה ומתחומים גאוגרפיים.
תחום נחלת השבט, בגבולותיו הטבעיים, הם: בצפון - [[נחל חשבון]], במערב [[ים המלח]], בדרום [[נחל ארנון]] ובמזרח - המדבר וארץ [[בני עמון]]. לשם הגדרת התחומים הגאוגרפיים בנחלת השבט בתיאור מובאים מונחים ייחודיים כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר", "בְּהַר הָעֵמֶק" - שטח ההר היורד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" -שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם [[בקעת הירדן]]. מלבד ממלכות סיחון וארץ חשבון, כלולה בנחלה גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" - אשר הזמינו את [[בלעם]] לקלל את עם ישראל.
חוקר המקרא, זכריה קלעי, עמד על התופעה לפיה הנחלה כוללת תיאורים של אזורים גאוגרפים ומגדיר אותה כך: תיאור הנחלה של [[שבט ראובן]] כולל "מניין תחומים": תחומים "קטנים" אלו הערים והחצרות ותחומים "גדולים" כמו: "וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא". גם סדר מניין המקומות מתחיל מהתחומים הגדולים ועובר - ל"קטנים" - לערים ולחצרות: תחילה במערב, עובר למזרח ומסיים בצפון - ליד בֵית פְּעוֹר, המוכר לנו מ[[ערבות מואב]] - מושב [[שבטי ישראל]] - קודם לכניסת לארץ ישראל המערבית בימי [[יהושע בן נון]].
ב[[ספר יהושע]] הוגדרו גבולות שבט ראובן כפי שהובטחו לו על ידי [[משה]], והערים שכלל, בהם [[יהצה]], [[בית בעל מעון]], [[שבמה]] ו[[בית הישימות]]: "וַיִּתֵּן מֹשֶׁה, לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל, מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת-נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל-הַמִּישֹׁר עַל-מֵידְבָא. חֶשְׁבּוֹן וְכָל-עָרֶיהָ, אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר; דִּיבֹן וּבָמוֹת בַּעַל, וּבֵית בַּעַל מְעוֹן. וְיַהְצָה וּקְדֵמֹת, וּמֵפָעַת, וְקִרְיָתַיִם וְשִׂבְמָה, [[צרת השחר|וְצֶרֶת הַשַּׁחַר]] בְּהַר הָעֵמֶק: וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה, וּבֵית הַיְשִׁמוֹת. וְכֹל, עָרֵי הַמִּישֹׁר, וְכָל-מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן ... וַיְהִי, גְּבוּל בְּנֵי רְאוּבֵן הַיַּרְדֵּן, וּגְבוּל".{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יג|טו|כג}}.}}
שורה 50 ⟵ 13:
הגבול הדרומי הוא נחל ארנון - גבול [[ארץ אדום]], המערבי הוא בפועל [[ים המלח]], המזרחי הוא ה[[מדבר]] ארץ לא מיושבת, ומשיק לארץ [[בני עמון]]. הגבול הצפוני תוחם את [[נחלת שבט גד]] באפיק "נחל חשבון".
הקשר של שבט ראובן עם שכנו הצפוני, [[שבט גד]] נושא אופי מיוחד. זאב ארליך, במאמרו: "ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות",{{מקור|מדויק}} מצביע על תופעה מעניינית: בני שבט גד בונים, או מבצרים, ארבע ערים בנחלת שבט ראובן.וכך כתוב בספר במדבר: "וַיִּבְנוּ בְנֵי-גָד, אֶת-דִּיבֹן וְאֶת-עֲטָרֹת, וְאֵת, עֲרֹעֵר. לה וְאֶת-עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת-יַעְזֵר, וְיָגְבְּהָה. לו וְאֶת-בֵּית נִמְרָה, וְאֶת-בֵּית הָרָן: עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן." (במדבר ל"ב, לד-לה). ואילו בערי נחלת שבט ראובן לא כלולה הסייפא:"עָרֵי מִבְצָר, וְגִדְרֹת צֹאן".
שורה 70 ⟵ 33:
==קישורים חיצוניים==
* {{דעת|[[זאב ארליך]]|daat/tanach/tora/areygad.htm|ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות}}, בתוך: '''מזרח הירדן במבט יהודי''', דפוס מוריה, התשנ"ו▼
▲* {{דעת|[[זאב ארליך]]|daat/tanach/tora/areygad.htm|ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות}}, בתוך: '''מזרח הירדן במבט יהודי''', דפוס מוריה, התשנ"ו
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נחלת שבט ראובן|*]]
[[קטגוריה:
|