ויקיפדיה

ברייה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN#
שורה 4:
במקור המונח ברייה הוא אחד מהשמות של [[קבוצה אתנית]] בשם [[נארה (קבוצה אתנית)|נארה]] שהאתיופים שב[[הרמה האתיופית|רמה]] השתמשו בהם כמקור ל[[עבד]]ים ושהיו אחת מהקבוצות שכונו [[שנקלה]]. מאוחר יותר השם ברייה היה למילה בשפות ה[[שפות אתיו-שמיות|אתיו-שמיות]] שמשמעותו [[עבד]] והניגוד למונח [[צ'ווה]] ("בן חורין").
 
ההבדלים בין צ'ווה לברייה מובאים במונחים של [[צבע עור]]. הברייה נחשבים כבעלי עור שחור ([[אמהרית]]: ጥቑር - טקור) לעתים ללא קשר לצבע עורם במציאות, בעוד שהצ'ווה הם בעלי צבע עור חום-אדמדם (ቀይ - קיי).{{הערה|שם=סלמון|Hagar Salamon, "Barya" in Siegbert Uhlig (Editor), '''Encyclopaedia Aethiopica: A-C''', Otto Harrassowitz Verlag, 2003, {{ISBN 3447047461|}}, p. 489-490}} מבחינת אלו המזוהים עם צבע העור חום-אדמדם הצבע שחור מזוהה [[עבדות]].{{הערה|Steven Kaplan, "Can the Ethiopian Change His Skin? The Beta Israel (Ethiopian Jews) and Racial Discourse", '''African Affairs''', Vol. 98, No. 393 (Oct., 1999), p. 537}}
 
בקרב החברה ה[[נצרות|נוצרית]] ה[[אתיופיה|אתיופית]] הברייה אינו מאמץ את דת אדונו וזאת משום שלנוצרים אסור להיות עבדים. אצל [[ביתא ישראל]], העבדים היו עוברים [[גיור (היימנות)|גיור]], אך מעמדם נשאר כפי שהוא ואינו משתנה.{{הערה|הגר סלמון, ''''ביתא ישראל' ושכניהם הנוצרים באתיופיה: ניתוח תפיסות מרכזיות ברמות שונות של גילום תרבותי''', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, 1993, עמ' 119}} נישואים בין ברייה לצ'ווה אסורים, ברוב המקרים נישואים של ברייה עם צ'ווה מתרחשים כאשר מעמדו החברתי של הצ'ווה הוא נמוך. ברייה שמשתייכים לקבוצות דת שונות אסורים בנישואי בניהם.{{הערה|סלמון, עמ' 120-121}} צאצאי עבדים ומעורבים נחשבים גם הם לברייה כאשר הזיכרון ה[[זמד|גנאלוגי]] משמש ככלי לזיהוי.{{הערה|שם=סלמון}}
שורה 15:
== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
*Timothy Fernyhough, "Slavry and Slave Trade in Southern Ethiopia in the 19<sup>th</sup> Century" in William Gervase Clarence Smith (Editor), '''The Economics of the Indian Ocean slave trade in the nineteenth century''', Routledge, 1989, {{ISBN 0714633593|}}, pp. 103-130
*Hagar Salamon, "Reflectiotrs of Ethiopian Cultural Patterns on the Beta Israel Absorption in Israel: The "Barya" case" in Steven Kaplan, Tudor Parfitt & Emnuela Trevisan Semi (Editors), '''Between Africa and Zion: Proceeding of the First International Congress of the Society for the Study of Ethiopian Jewry''', Ben-Zvi Institute, 1995, {{ISBN 9789652350589|}}, pp. 126-130
</div>
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ברייה"