הבדלים בין גרסאות בדף "אסכולת אלכסנדריה (נצרות)"

תלמידו וממשיכו היה [[אוריגנס]], גדול הוגיה של האסכולה. הוא היה זה שביסס עיונית את השיטה האלגורית בפרשנות כתבי הקודש, ולמרות תרומתו העצומה למחשבה הנוצרית חלק מרעיונותיו נחשבו כפרניים ולכן מעולם לא הוכרז כקדוש. אחרים שפעלו בדורו של אוריגנס ומעט אחריו היו גרגוריוס תאומטורגוס (עושה המופתים), הפטריארך הרקלס מאלכסנדריה, דיוניסיוס הגדול ודידימוס העיוור. בתקופה זו הייתה הדידסקאליה כבר המרכז ההגותי הנחשב ביותר בנצרות, עד כדי כך שאסכולת אנטיוכיה היריבה התגבשה מתוך התנגדות לשימושה באלגוריות ומתוך חתירה לפשט הכתוב.
 
הכריסטולוגיה של הדידסקאליה זכתה למייצג נאמן בדמותו של [[אתנסיוס]], שהוביל את המלחמה ב[[אריאניות]] והיה אולי התאולוג החשוב ביותר בו[[ועידת ניקאה]], בה נוסחו ה[[קרדו]] ועקרון השילוש. עם זאת, אתנסיוס התרחק במידת-מה מהאלגוריות של אוריגנס ביחס לפרשנות הכתובים. את מקומו כלוחם למען הדגש על אחדות הטבעים בישו תפס כעבור כמה עשורים [[קירילוס האלכסנדרוני]], שכמעט והאפיל על קודמו בעת מאבקו להוקעת [[המינות הנסטוריאנית]]. קירילוס ניצח על [[ועידת אפסוס]] ב-431 בה הוחרם נסטוריוס, ששלל מ[[מרים אם ישו]] את התואר "מולידת האלוהים" (תאוטוקוס) והטיף לכך ששני טבעיו היו נבדלים. כעבור שמונה שנים כונסה [[ועידת אפסוס השנייה]], בה היה לאלכסנדרונים רוב חזק והם הדיחו כמה בישופים אנטיוכיים והכריזו על האסכולה השנייה כנגועה בנסטוריאניות ללא תקנה. אבל מותו של קירילוס פינה את הבימה לגישות קיצוניות יותר בכיוון הכריסטולוגי שהתווה. [[אוטיכס]] אבי ה[[מונופיזיטיות]], אחוז קנאות אנטי-נסטוריאנית, ביטל לחלוטין את ההפרדה בין האנושי לאלוהי וטען כי לישו היה טבע אחד. בכך הגדיש את הסאה. האנטיוכיים המושפלים ובעל-בריתם [[לאו הראשון (אפיפיור)|לאו בישוף רומא]] גברו עליהם בו[[ועידת כלקדון]] ב-451 וניסחו את ההגדרה הכריסטולוגית הרווחת עד ימינו, לפיה היו לו שני טבעים מושלמים. אסכולת אלכסנדריה, אף שלא נסחפה אחרי המונופיזיטים, ספגה מכה קשה ויומרתה לעליונות בעולם הנוצרי התערערה. הכנסייה המצרית ([[נצרות אוריינטלית|יחד עם כמה אחרות במזרח]]) לא קיבלה את החלטות כלקדון, שנראו לה כנסיגה לכיוון נסטוריאני, ונוצר קרע בינה ליתרלכל הכנסייההיתר. המונופיזיטיות הייתה פופולרית מאוד במצרים, והפטריארכים הבאים באלכסנדריה נבחרו לרוב רק אם גילו לפחות אהדה כלפי הזרם. הדידסקאליה הלכה ונחלשה, ונעלמה לאחר הכיבוש המוסלמי במאה השביעית.
 
למרות שספגה מפלה חלקית בתחום הכריסטולוגיה, בפן אחד ניצחה כליל מורשת אלכסנדריה. הפרשנות האלגורית שניסחה הייתה פופולרית וכמעט בלעדית בכל חוגי הכנסייה למשך למעלה מאלף שנים, עד [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]] שסימנה מגמה של שיבה לפשט הכתוב והתרחקות מייחוס משמעויות מרחיקות-לכת.